הלימוד היומי: האם חובה לברך בקול, ולמה להשקיע במצווה 'פשוטה'? (יום שני, י"ד בכסלו)

הציטוט היומי

"ולכן אחי היזהר והיזהר מלנקום ולנטור את חברך וכו',

רק חשוב בדעתך שמן השמים נסבב כל אלה עבור עוונותיך, ומה לי אם נסבב הצער הזה על ידי זה או על ידי אחר?

ואם אקבל כל זה עליי באמת ימחלו עבור זה עוונותי.

וכמו שהשיב דוד לאבישי בן צרויה בעת שרצה לנקום עבורו מאת שמעי בן גרא על שחרף וגדף לדוד וקללו קללה נמרצת, לא הניחו דוד, ואמר (שמואל ב', ט"ז, י) ה' אמר לו קלל וגו'.

ואמרו חז"ל שעבור זה נמנו בבית דין של מעלה, ןמינוהו לדוד שיהא הרביעי מרגלי המרכבה".

(החפץ חיים, שמירת הלשון, שער התבונה פרק ו').

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם חובה לברך בקול?

בכל הברכות צריך שישמיע לאוזניו. אם לא השמיע לאוזניו - יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו.

אינו זוכר אם ברך – מה יעשה?

כל הברכות כולן, אם הסתפק אם ברך או לא ברך, בין ברכה ראשונה בין ברכה אחרונה - אינו חוזר לברך מפני שאינן אלא מדרבנן, וספק ברכות להקל. חוץ מברכת המזון שאם אכל כדי שביעה, ועדיין הוא שבע, והסתפק אם ברך או לא, חוזר לברך, מפני שהיא של תורה.

בכל מקרה שיש לו ספק אם ברך, או כשיש מחלוקת הפוסקים אם לברך או לא, טוב שיהרהר את הברכה בליבו.

אדם הפותח את ידיו ליתן צדקה נפתחים לו שערי שמים לקבל תפלתו.

הצדקה דוחה את הגזירות, ומאירה לכל השבוע בסוד וצדקתו עומדת לעד, ואילו מצוה אחרת אינה מאירה כי אם יום אחד.

חיזוק לנשמה

האם שווה לקיים מצווה "פשוטה"? הרב שניר גואטה מסביר את מקומן של המצוות בשמים