הלימוד היומי: האם יכול לאכול בסוכה בשמיני עצרת, ומה עושים בשמחת תורה? (יום שישי, כ"א בתשרי)

הציטוט היומי

"גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה, ומה הייתה חסרה? כלה שתיכנס לוכה. כך מה היה העולם חסר? שבת.

רבנן אמרי משל למלך שעשו לו טבעת מה הייתה חסרה? חותם. כך מה היה העולם חסר. שבת".

(בראשית רבה, י', ט').

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם יכול לאכול בסוכה בשמיני עצרת?

אף על פי שגמר לאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו, אבל יכול להוציא ממנה את הכלים מזמן המנחה והלאה. בני ארץ ישראל אינם רשאים לאכול בשמיני עצרת בסוכה, כדי שלא יהיה נראה כמוסיף על המצוה, ולכן אם אין לו מקום ראוי לסעוד בו ביום טוב אלא בסוכה, יפחות בסכך ארבעה טפחים על ארבעה טפחים לפוסלה, כדי שיהיה היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה.

מדוע יש מצוה לשמוח בשמחת תורה?

כתב הרמב"ם: השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה עליהן, עבודה גדולה היא להקדוש ברוך הוא. ומעבודת השם היא, ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' בשמחה של מצוה, ולכן מצוה רבה לשמוח בשמחת התורה בטיפוח וריקוד ובשירות ובתשבחות, אבל אסור להשמיע כלי שיר ביום טוב. ואסור לטפח ולרקד ביום טוב של סוכות, כמו בכל יו"ט, זולת בשמחת תורה בלבד שהתירו לכבוד התורה.

שמחת תורה - דבר תורה לשולחן שבת

שאלה: מדוע שמחת תורה נקבעה לאחר חג הסוכות?

מסביר ר' יצחק מאיר מגור בעל חידושי הרי"ם: "שבזכות הסוכה זוכים לתורה" ובמדרש תנחומא דרשו על הפסוק "והם תוכו לרגליך ישא מדברתיך" (דברים לג, ג) - אלו תלמידי חכמים שמכתתין רגליהם מעיר לעיר לשמוע דברי תורה.

מכאן נמצא כי בשכר פסיעות וטרחה הרבה שהולכים מעיר לעיר לשמוע דברי תורה, זוכים לתורה, ורואים זאת גם במצות סוכה שעל ידי כך שהאדם מכתת רגליו, ויוצא מביתו אל הסוכה - זוכה לתורה.

חיזוק לנשמה

יום שמחת תורה הוא יום גזר הדין, מה עלינו לעשות? הרב יצחק בצרי מסביר בקצרה