כמה כוכבים יש ביקום? היהדות חושפת את האמת

בפרק זה שלושה חלקים. בחלק הראשון נסקור את מספר הכוכבים ביקום כולו, ממצא שכבר הוצג רבות בעבר (למשל בספרי "המהפך" של הרב זמיר כהן). אנו מביאים אותו כהקדמה לחלק השני והשלישי – בהם נעסוק בגלקסיות: מספר הכוכבים בגלקסיה, וסידורם המרחבי של גלקסיות.

חלק א' – מספר הכוכבים ביקום

בלילה בהיר ניתן לראות בשמים בעין בלתי מזויינת כמה אלפי כוכבים בודדים. האם יכול להיות שלפני 1500 עד 2000 שנה ידעו בני אדם להעריך את מספר הכוכבים ביקום כולו?

מדענים בני זמננו באוסטרליה הגיעו להערכה (גסה): 10 בחזקת 22 כוכבים  (כלומר 1 עם 22 אפסים אחריו). גם בארה"ב – NASA - חקרו והגיעו להערכה (גסה): 10 בחזקת 21 כוכבים. בסוכנות החלל האירופאית הגיעו להערכה (גסה): 10 בחזקת 22 עד 10 בחזקת 24 כוכבים.

האם יתכן שזה כבר כתוב במקורות היהדות? הנה התלמוד מלפני 1500 שנה:

"אמר הקב"ה לעם ישראל:

12מזלות בראתי ברקיע.

ועל כל מזל ומזל בראתי לו: 30 חיל

ועל כל חיל וחיל בראתי לו: 30 לגיון

ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו: 30 רהטון

ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו: 30 קרטון

ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו: 30 גסטרא

ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו-

365 אלפי ריבוא כוכבים כנגד ימות החמה.

וכולן לא בראתי אלא בשבילך."

(ברכות דף לב', עמוד ב')

משמעות מילים אלה היא פשוטה: הכוכבים ביקום מסודרים ב-12 קבוצות על של כוכבים. בכל קבוצה 30 קבוצות משנה. כל קבוצה מהן מכילה 30 קבוצות משנה. כל קבוצה מאלה מכילה גם היא 30 קבוצות משנה. כל קבוצה מאלה מכילה גם היא 30 קבוצות משנה. כל קבוצה מאלה מכילה גם היא 30 קבוצות משנה. וכל קבוצה כזו מכילה 3,650,000,000 כוכבים. את המספר הזה אפשר לחשב, ולבדוק האם הוא תואם להערכות המדע בעניין מספר הכוכבים ביקום.

לפני כן, נשים לב שהמספר האמור, גם על פי דעת התורה, לא חייב להיות תואם במדויק למספר המדעי, וזאת מהסיבות הבאות:

1.על פי המדע, כוכבים נוצרים ונהרסים ("סופרנובות") כל הזמן. כך שהמספר המדעי מבטא את מספר הכוכבים שאורם מגיע לכדור הארץ בימינו, ולא את מספר הכוכבים כפי שהיה בעת בריאת העולם. בתלמוד, לעומת זאת, כתוב "בראתי", כלומר המספר התלמודי מתאר את מספר הכוכבים ביקום בעת בריאתו והיווצרות הכוכבים.

2.על פי המדע בעצמו, מספר הכוכבים הוא הערכה גסה בלבד (מקור 2) ואינו מדויק. שהרי מדובר בהערכות של מספר הכוכבים ביקום על פי תצפיות מכדור הארץ, הערכות המבוססות על מודלים מתמטיים, הערכות סטטיסטיות ועוד, ולא על ספירה מדויקת תוך זיהוי בתצפית של כלל הכוכבים ביקום.

ובכל זאת: בואו נחשב את המספר של התלמוד. "ריבוא" בעברית, מלשון רבבה, זה 10,000. לכן יוצא לנו:

12 X 30 X 30 X 30 X 30 X 30 X 365,000 X 10,000  = 10¹⁸

בסך הכול יוצא 10 בחזקת 18 כוכבים. המספרים דומים! איזה בן אנוש היה יכול לחשוב על מספר כוכבים עצום שכזה לפני אלפי שנים?

נקודה זו כבר פורסמה בספרי הרב זמיר כהן, וכעת נעבור לממצאים חדשים.

חלק ב' – גלקסיות

המדע המודרני, לאור תצפיות ומחקר מקיף ממאה השנים האחרונות, הגיע למסקנה כי קבוצת הכוכבים הבסיסית בחלל הנה גלקסיה – על כן זכתה גם לשם מיוחד. מהו אם כן גודל גלקסיה?

המדע מספק לנו שלושה נתונים בעניין גודל גלקסיה :

קטע התלמוד שראינו מפרט את מבנה הכוכבים ביקום: קבוצות גדולות, המכילות קבוצות קטנות יותר, המכילות גם הן קבוצות קטנות יותר וכולי. מספר הכוכבים בקבוצה הקטנה ביותר ברשימה הוא "365 אלפי ריבוא כוכבים" (שם).

"ריבוא" בעברית, כאמור לעיל, פירושו 10,000. אם כן המספר המדויק הוא:

האם המספר של התלמוד תואם למספרים הנ"ל?

כלומר, מספר הכוכבים בקבוצת הכוכבים היסודית על פי התלמוד נמצא בתחום המדעי של גודל גלקסיה.

א. המספר של התלמוד: 3.65 מיליארד כוכבים.

ב. המספר של המדע: מסדר גודל של 10 מיליארד כוכבים.

מי יכול היה לפני אלפי שנים לחשוב על כמות כה גדולה של כוכבים ביקום? ומי יכול היה לפני אלפי שנים 'לנחש' את גודלה של גלקסיה? והלא נזכיר כי בעין בלתי מזויינת לא ניתן לראות אלא כמה אלפי כוכבים בלבד, וגם לא ניתן להכיר את קיומן וגודלן של גלקסיות. ואף על פי כן, התלמוד מדייק גם בזה. מדהים!

חכו, זה לא נגמר בזה. הרי אם נשים לב, נראה שהתלמוד מספר לנו לא רק על מספרם הכולל של הכוכבים, ועל גודלה של גלקסיה, אלא גם על היותם של הכוכבים מסודרים במבנה של קבוצות על, המכילות תתי קבוצות, המכילות בתורן תת-תתי קבוצות וכן הלאה. מיותר לציין כי פרט זה לא ניתן לזיהוי בעין בלתי מזויינת מכדור הארץ. האם מידע זה גם הוא תואם לתגליות המדעיות בנות זמננו?

מסתבר שכן.

חלק ג' – צבירי גלקסיות

לחומר שבעולמינו יש תכונה בסיסית: למשוך אליו כל חומר אחר על ידי כוח הכבידה. מסיבה זאת, גם כוכבים מושכים אליהם כוכבים אחרים. התוצאה היא "גלקסיה", שהיא מערכת של כוכבים הנמצאים קרוב זה לזה יחסית למרחקם מגלקסיות אחרות.

עוד גילה המדע המודרני, וכאן החלק הרלוונטי לענייננו,  כי הגלקסיות מתקבצות למבנים מוגדרים:

• גלקסיות קרובות זו לזו מתקבצות לקבוצה
• קבוצת גלקסיות קרובות מכונה בשם "צביר גלקסיות"
• קבוצת "צבירי גלקסיות" קרובים מכונה בשם "צביר-על"

וכך הלאה, הגלקסיות מסודרות בקבוצות, צבירים, צבירי על, צבירים המכילים צבירי על וכולי. נשים לב שכל זה הינו על פי המדע המודרני, על פי תגליות מודרניות. וכעת נשים לב כמה חלוקה זו לקבוצות, תתי קבוצות, תתי-תתי קבוצות וכולי של כוכבים - תואמת להפליא את דברי חכמינו שהובאו לעיל, שתיארו – כבר לפני אלפי שנים! – את מבנה היקום באופן זהה.

הטקסט לקוח מתוך הספר "עולמות משתלבים". להורדה וקריאת הפרק בקובץ PDF, היכנסו לכאן.

הכותב בעל תואר B.Sc בפיסיקה בהצטיינות מהטכניון.