דודו כהן

"דירות לדתיים בלבד": כותרת שהיא רשעות צרופה

התקשורת הישראלית כבר מזמן לא מסתפקת בדיווח ענייני, וגם לא בהבעת דעות ועמדות. קבלו את התופעה שצוברת תאוצה: כותרות וידיעות שמנסות לסכסך בין הציבור הדתי לחילוני, להסית וליצור כאוס

  • י' תמוז התשפ"ג
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

כבר מזמן אני מסרב בעקביות להתרגש מהמגמתיות חסרת הבושה של כלי התקשורת הגדולים במדינה. כמי שישב בישיבות מערכת של מגזין "רייטינג" המנוח מסביב לאותו שולחן עם מצביעי שינוי, מרצ וחד"ש(!), נראה ששום דבר לא יוכל להפתיע אותי. אבל ידיעה מרושעת שפורסמה לאחרונה באתר גדול במיוחד, הצליחה להוציא אפילו אותי משיווי המשקל.

"דירות לדתיים בלבד", הכריזה הכותרת והמשיכה בסנסציה המעושה: "בעלי הדירות סירבו להשכיר למתעניינים שלא שומרים שבת וכשרות". בגוף הכתבה בישרה הכתבת ש"תופעה מטרידה צוברת תאוצה - בעלי דירות שלא מתביישים לפרסם מודעות ובהן הגבלה לכך שהדיירים יהיו דתיים, חרדים או לכל הפחות שומרי כשרות". שימו לב איך זה מוגדר - תופעה "מטרידה". את מי בדיוק היא מטרידה, מלבד את מחרחרי השנאה שניסחו אותה? גם בהמשך הניסוח מגמתי בצורה חסרת בושה, ועיסוקו ב"בעלי דירות שלא מתביישים".

אז מהו אותו חטא גדול, שהכתבת טורחת לציין שהוא "תופעה רווחת, בחסות החוק"? (מן הסתם, נימה ביקורתית על כך שהחוק מגן על דבר כל כך נוראי). התשובה פשוטה: ישנם דתיים שמשכירים דירות, וחשוב להם לשמור על כשרות המטבח. לחלקם חשוב שהשוכרים יהיו דתיים, כנראה בגלל שמדובר בבניינים או בשכונות חרדיות. אפשר להבין את הרצון הזה. גם אני לא הייתי רוצה להשכיר בית שלי לפרק זמן מסוים, ואז לשבור את הראש מול השוכרים הבאים לגבי המטבח, התנור, המיקרוגל, השיש – שיש סיכוי גבוה שכבר אינם כשרים. כל אדם הגון יכול להבין שיקול כזה.

על מנת "לחשוף" את הדבר הנוראי הזה, הם התחזו למחפשי דירה, ושוחחו עם משכירת דירה. "אנחנו לא שומרי כשרות, האם זה קריטי?", שאל השוכר הפוטנציאלי, ובעלת הדירה השיבה: "בעיקרון יש בדירה שני כיורים ושיש לכל צד, תנור מובנה. מאוד חשוב לנו לשמור על הכשרות של המטבח, צריך להכיר את פרטי ההלכות. זה לא שאני באה לכפות או להתערב למישהו, אבל אנחנו רוצים מאוד שהמטבח יישמר כשר".

איזה הסבר נעים, מכבד, הוגן – ולעומת זאת, אם יש כאן הזדמנות להרעיל את השיח, להסית נגד היהדות ולתרום עוד איזה גלון של נפט למדורת השנאה שבוערת כאן כבר שנים, אז למה לא בעצם? וכך נולדה לה אותה כתבה שזכתה לעשרות אלפי צפיות ברשת, לשידור בערוץ טלוויזיה מרכזי, והכל בשביל מה – להרבות אהבה בעם ישראל? לא. לחשוף עוולה נוראית שקשה לתפוס בהיגיון? ממש לא. לתקן את העולם? גם לא. אני משוכנע שיוצרי הכתבה ועורכי התוכנית שבה היא שודרה, מאמינים בזכותם של משכירי דירות לסנן למשל דיירים עם חיות מחמד או אפילו דיירים שמעשנים, שותים ומשמיעים מוזיקה בשעות מאוחרות. אבל כשזה מגיע לדתיים, ועוד לחרדים – אז כאמור, למה שנוותר על הוספת דלק למדורה והסתה בפעם המי-סופר כלפי מגזר שלם? שומו שמיים, הם לא רוצים שנטריף את הכיור שלהם! הם רוצים לשמור על הדירה לפי הערכים שלהם! מזעזע!

* * *

בעבר נתפסה התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה. היום אפשר רק להתגעגע לאותם ימים תמימים יחסית. התקשורת הפכה מגמתית, מונעת אג'נדה, לא מסקרת אלא בונה את המציאות כרצונה, ועכשיו נדמה לי שהגענו לשלב חדש ומתקדם אפילו יותר: חלקים נרחבים בתקשורת הופכים פשוט לסוכני כאוס ומחוללי שנאה. לא מספיק להם לסקר, לדווח, להביע דעות במינון סביר. נראה כאילו מחפשים ממש לשסות אותנו זה בזה, לגרום לשנאת חינם יוקדת, ואם אין מספיק סיבות קיימות למחלוקות (תקציבים, גיוס, לימודי ליבה וכו') – אז בואו נמצא מתחת לבלטות עוד סיבות, כדי שחלילה לא נשכח שנולדנו לשנוא. הנה, תראו, עכשיו החרדים גם לא רוצים להשכיר לנו דירות. קבלו עוד סיבה טובה לשנוא ולא להבין אפילו במיליגרם את הצד השני. ולתפארת מדינת ישראל.

תגיות:דודו כהןדירות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה