מרגש: "בטח הנשמה הטהורה שלו בוכה על המצב במדינה"

ארבע וחצי בבוקר
אני שומעת קול בכי
מהחדר של איתן מיכאל.

הקשבתי טוב
וכן, מן יללה מתמשכת מהמיטה שלו.

חששתי לקום ולראות מה זה
כי לא ידעתי אישה מה אראה כשאגיע למיטתו.

אולי נפל לו הראש מהכרית
היד נכנסה מתחת למעקה.
אולי בלע רוק ולא נעים לו
או שחם לו/ קר לו.

קמתי בהססנות
וראיתי שהוא שוכב בתנוחה הרגילה
ופשוט מוציא קול של בכי...

חשתי הקלה
כנראה משהו מציק לו
והוא לא יכול לקרוא לי
אבל כנראה בקטנה..

חשבתי לעצמי שבטח הנשמה הטהורה שלו
בוכה על המצב במדינה.

ראיתי בלילה חדשות
עם דמעות בעיניים
חסימות כבישים
הרס של רכוש
אנשים תקועים שעות ברכבים
צעקות
מכות
מכתזיות

לא נכנסת לעניין הפוליטי
הכאב הוא לראות כאלה מראות בארץ שלנו.

ולחשתי שלו
שלא יכאב מאוד
כי יש גם מלא טוב.

הוא חזר מנופשון של חמישה ימים
עם נוער נחלים.
חמישה ימים של טוב צרוף
ההפך הגמור מהכאוס שרואים על המסך בחדשות.

אני מקפידה בכל סיום קייטנה
להכיר תודה
להביא מתנה קטנה למתנדבים
שהשקיעו באיתני
ואוהבים אותו ללא תנאי
ובלי לחכות לתמורה.

חשוב להגיד תודה.
לפרגן.
להתייחס.

לא היה שם הבדל בין דתיים לחלוניים
לאלה עם דעות כאלה ואחרות.

כולם שם נתנו את הלב שלהם
לילדים המיוחדים
על כל גווניהם.

לקח לי זמן לדעת לקבל
להעזר באחרים
להגיד להם תודה
שנתנו לי זמן לנוח בלי איתן מיכאל
זה לימוד לא קל.

להבין שאני במצב שעוזרים לי
כן.
זה המצב.

מצד שני , אני עוזרת להפיץ טוב בעולם
וזו זכות.

אז ליטפתי את איתני
כמה דקות
עד שראיתי שנרגע.

והלוואי בכח הטהור שלו
יעלה למעלה
ויבקש שאהבה אחוה שלום וריעות
ישררו ביננו.

בתמונה, הכרת הטוב
שי קטן למתנדבים
משוקולד איכותי.

יום טוב
ריעות לוי
רמלה