גם מחוץ לבריכה: כל מה ש(לא) רציתם לדעת על 'טביעה יבשה'

הורים רבים מודעים לסכנות הטביעה בבריכה ובים, אבל כמה באמת מכירים את הסכנה ש'אחרי' השחייה? אמנם מדובר בסיכון שכמעט אינו מוכר, אבל חשוב להגביר את המודעות כלפיו כדי לזהות את הסימנים שלו הרבה לפני שחלילה מתרחש אסון. 

הסכנה הזו נקראת 'טביעה יבשה' והיא מתרחשת אצל ילדים אחרי שהם יוצאים משחייה בבריכה או בים.

אז מה זה בעצם טביעה יבשה, ולמה מכנים אותה ככה? האם היא מתרחשת אצל כל הילדים, והאם זה קשור לעובדה שהם יודעים או לא יודעים לשחות? על כל השאלות הללו נענה בהמשך. 

ראשית צריך לדעת שהסכנה הזו היא לא פחות מסוכנת מאשר הטביעה בים או בבריכה, ואם מזהים אפילו סימפטום קטן ואפילו חשד קטן, חשוב להבהיל את הילד לרופא או לבית החולים. 

הסימן הבולט ביותר לטביעה היבשה הוא קשיי נשימה. למה זה קורה? ככל הנראה משום שילדים, כמו ילדים, בולעים מדי פעם כמות קטנה של מים - גם דרך האף - שיכולה לסגור את דרכי הנשימה. 

גם אם אין לילד קשיי נשימה אך יש לו קשיים פתאומיים בדיבור או עווית בקול, חשוב לבדוק את זה בהקדם. 

לעתים המים שהוא בלע יכולים להגיע לריאות, וגם כאן המצב יכול להיות קטלני - משום שנוזלים שמצטברים בריאות יכולים לגרום לבצקת ריאות, מצב מסוכן שיכול להביא אף למוות ל"ע. כהורים (וגם כדודים או סתם כמישהו שצופה מן הצד על הילד ומזהה את הסימנים הללו) - אנחנו חייבים לפעול ומהר, בלי שהות של רגע. 

עדיף להטריח את עצמנו ולחזור מבית החולים עם ילד בריא, מאשר חלילה לחוות אובדן בגלל חוסר שימת לב מספקת.