מה זה עושה לילד שלי, כשאני מבקשת ממנו הרבה בקשות?

אני מרגישה לפעמים שהילדים משמשים כמו גמדים בשבילי: "תביאו לי את הטלפון", "תביא לי טישו", "תסגרי את הדלת"... זה מעמיס להם על הנפש, לא? אולי הם יגדלו בתחושה שכל הזמן מבקשים מהם דברים? אולי כדאי לשמור את הבקשות באמת לצורך? כמה אפשר לבקש מהם כך שלא יגרום לריאקציה?

אני מבינה את הרגשתך. חשוב שתביני: משמעת היא הרגל.

כאשר את מרגישה אמא, ואת בטוחה בעמדה שלך ובסמכות שלך, זה מה שאת תשדרי, ולא תהיה לילד שום ריאקציה או קושי לבצע את מה שביקשת.

ריאקציה יכולה להיות כאשר להורה יש ספקות או מחשבות שאולי זה לא בסדר, והוא בכל זאת עושה את זה. ההרגשה של הספק עוברת לילד בשדר דרך תת המודע, ואז מתפתחת ריאקציה.

חשוב לדעת שיש דרכים לפתור את הקושי הזה. המחשבות והרגשות הם שלך ושל כל אחת מאיתנו, ויש דרך לעקוף אותם, להתנטרל מהם ולהרגיש הכי טוב עם עצמך ועם התפקיד שלך כאמא.

בנוסף, כאשר את יודעת שלילד יש קושי באופן כללי בגבולות ובציות לבקשות והוראות, השתדלי לבקש ממנו הרבה בקשות קטנות, שאת יודעת שהוא יעשה אותן ללא קושי והתנגדות.

כאשר הוא יבצע – החמיאי לו, ותגידי לו ש"הוא ילד שמקשיב לאמא". זו אחת הדרכים להרגיל למשמעת.

עם הזמן, ככל שיתרגל, תראי שהוא כבר מבצע בלי בעיה, ואפילו בשמחה.

עם כל זאת, באופן כללי כדאי לשים לב להתחשב במצב הפיזי או הרגשי שבו הוא נמצא כדי לא להעמיס עליו. לאף אחת מאיתנו לא קל להתפנות לבקשות כאשר אנחנו עסוקות... (יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית, מנחת הורים מומחית למשמעת וסמכות בשיטת אימהות מודעת)