אלקי, בואי לחתונה שלי

אלקי היקרה,

אי שם לפני שנתיים מצאת אותי, זרוקה וכואבת בין שבילי חיים.

הכרת אותי בתור אחת בשם יעלה, בתור מי שאני לא.

דאגת לי, היית אוזן קשבת, נתת לי הכל, מה שאף אחד בחיים לא נתן כמוך.

שתקת, על אף שידעת שאני לא באמת אחת בשם יעלה.

שתקת והקשבת, כי היה לך אכפת מבחורה אבודה.

ליווית אותי בתקופות האפלות של חיי, בימים שלא ראיתי עוד שום מזור להמשך דרכי.

בלעת את השקרים שלי, הבלגת לי על כל מעשי, ולא משנה מה – אף פעם לא ויתרת עלי.

שנתיים עברו מאז, אלקי, ואני גדלתי. אני זוכרת שאמרת לי :"אני מחכה כבר שתזמיני אותי לוורט שלך".

ואני?, לא האמנתי בחיים שזה יקרה, לא האמנתי בכלל שאמשיך לחיות עוד יום אחד ויותר.

והיום, אני מאורסת.

לבחור צדיק ושמור.

ולפעמים?, לפעמים אני מרגישה ששמת גבול.

לאירוסים שלי לא הגעת, וכל החלומות שלי, והתקוות שתראי סוף כל סוף שהצלחתי, הלכו לריק, לשווא.

לחתונה הבהרת שלא תגיעי. לפעמים הלב שלי נצבט - אבל למה?! את הרי הבטחת.

כשלא האמנתי, את היחידה שהאמנת.

ועכשיו, גם אם לא תגידי למה, אני יודעת טוב מאוד למה את נמנעת.

עשיתי טעות, אולי אחת גדולה.

שילמתי עליה מחיר כבד, אבל עדיין, את פה, ונשארת.

אני רוצה כל כך שתבואי, שתהיי שם, אף על פי שאני יודעת שגם ככה לא אראה אותך.

אבל זה חשוך לי, היית בתקופה ההיא התקווה האחרונה לחיי.

הראית לי שיש דרך אחרת, שיש לי סיכוי.

ועכשיו את פה במאה אחוז, אבל את גם לא פה במאה אחוז.

אלקי, ה' שלח לי אותך במתנה.

היית שליחה טובה ונאמנה כל כך.

אין גבול להערכתי אליך, אני מוקירה לך את כל הטובות שבעולם.

אם רק יכולתי לחשב את השכר לפעולתך, הייתי משלמת לך ובגדול, אך אין כל סכום שבעולם שיכול לגמול לך תודה על כך.

ברור לי שה' ישלם לך כגמולך.

ועכשיו, אלקי, אבקש בקשה אחרונה.

אם תראי מכתב זה,

לא אבקש דבר אחר או נוסף,

אלא רק אבקש ממך,

שתחלקי עימי את שמחתי, ותבואי לראות את כל אשר עמלת.

אמנם זה רחוק מעט,

אבל אלקי,

אשמח לראות אותך בחתונתי, בעז"ה.

בהערכה רבה,

יעלה וויס.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.