איציק סעידיאן שוחרר לביתו לאחר שנתיים באשפוז: "צריך שהעם ימשיך לזעוק את הזעקה הזאת יחד איתי"

לוחם גולני לשעבר, הלום הקרב איציק סעידיאן (28), השתחרר היום (חמישי) לביתו מהמרכז הרפואי שיבא, בתום שנתיים של אשפוז במחלקת הכוויות.

סעידיאן נפצע באורח קשה מאוד לאחר שהצית את עצמו בחודש אפריל 2021, ערב יום הזיכרון, מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה. עם שחרורו אמר: "אני עדיין לא מעכל, זה ייקח לי זמן. עברתי פה שנתיים מאוד אינטנסיביות, המקום הזה, בית החולים שיבא, הפך לסוג של בית עוטף".

"יש לא מעט רגשות שסובבים אותי, אני לא יכול להגדיר את זה. אני מסיים דרך משמעותית בחיים שלא האמנתי שאעבור אי פעם, נגד כל הסיכויים. חשוב לי מאוד להעביר את המסר שלא יחשבו אי פעם שמה שעשיתי זה מעשה ראוי. זה מעשה שלא ייעשה. היום בדיעבד אני מבין עד כמה. אני לא מצטער, אבל כן מרגיש חרטה על כל האנשים מסביבי".

סעידיאן שירת כלוחם בגדוד 13 והשתתף בליל הקרב הקשה בסאג'עיה במבצע צוק איתן. הוא התייחס בדבריו לרפורמת "נפש אחת", שנועדה לקדם את הסיוע להלומי הקרב, ואמר כי לתחושתו היא לא מתבצעת: "זה נתקע שם באמצע. היום המצב הרבה יותר גרוע ממה שהיה, מבחינת הממשלה והחוקים שהיו צריכים לעבור. זה לא קשור לאגף השיקום או למשרד הביטחון. זה קשור למי שצריך להעביר את החוקים. האמירה הגדולה שלי של להתעסק בעצמנו ולהעצים את עצמנו ולהיות שלמים ולהתאחד – לא באמת יושמה, כי אלו שיושבים שם למעלה לא מיישמים את זה".

לנוכח העיכוב ביישום הרפורמה, הוסיף סעידיאן: "צריך שהעם ימשיך לזעוק את הזעקה הזאת יחד איתי, ברצון להחזיר לכולם את הערכים והכבוד שעליהם גידלו אותנו".

עם שחרורו, הודה סעידיאן לצוות הרפואי ולכל עובדי בית החולים, והתייחס לעתידו שכולל עוד דרך ארוכה בטיפולים משקמים: "אני לא סלב ואני לא מעוניין להיות מפורסם. אני רוצה בסוף לחזור להיות איציק של פעם, אבל אני רוצה להמשיך ולזעוק את הזעקה של הלומי הקרב".

איציק סעידיאן פותח הכל ומדבר על ההתמודדות הקשה של הפוסט טראומה. צפו