"יוסי בן ה-16 נדד בין מחנות עבודה ובצעדת המוות – ועל דבר אחד מעולם לא וויתר"

"יוסי רוט מעולם לא סיפר לאיש על מה שעבר בימי המלחמה. בכל פעם שנשאל אמר 'זה לא מעניין', וביקש להתרכז בהווה ובחיים. סבא יוסי הוא הסבא של אשתי, יערה", מספר רפאל לוי, כתב ערוץ 7.

"הוא נולד בהונגריה ב-1923 ובהיותו בן 16 פרצה המלחמה. הוא נדד בין מחנות עבודה ובצעדת המוות, ולאורך כל הדרך שמר על דבר אחד: התפילין שקיבל לבר המצווה: תפילין גדולות ומהודרות בשקית כחולה עם רקמה זהובה בצורה מגן דוד. יחד עם התפילין החזיק גם תמונה של משפחתו.

"בתו רחל מספרת כי לא עבר על אביה יום ללא שהתפלל שחרית והניח תפילין. בתום המלחמה חזר סבא יוסף לעירו מישקולץ בהונגריה בתקווה לפגוש את משפחתו, הוא פגש את אחיו הבכור אהרן, אך שם גם הבין את גודל האסון. אמו ואחיו צבי הירש נרצחו ועימם גם שאר המשפחה העניפה - דודים, דודות ובני דודים רבים. אביו נפטר עוד לפני המלחמה, כשהיה יוסי בן 8.

יוסי ואחיו עלו לארץ והקימו את בתיהם. לאחר פטירתו של סבא יוסי, הועברו התפילין לנכדו, עידן ברזילי, שמניח אותן מדי יום. "זו זכות מאוד גדולה שאני משתמש בתפילין הללו. כנכד, כאבא, כמורה, אני מרגיש שהתפילין נותנות לי פוקוס של לזכור מי אני, ומאיפה באתי, ומה אני רוצה להעביר הלאה לילדים שלי, לתלמידים שלי. התפילין עושות לי תהליך מאוד משמעותי של העברת המסורת מדור לדור. אני מאמין שזה גם היה מאוד חשוב לסבא יוסי, שמכל הדברים שהיו לו הוא בחר שזה מה שישאר".