מחקר חדש חושף נתונים כואבים: זה אחוז המזון שנזרק לפח בישראל

לרגל שבוע המודעות לצמצום בזבוז המזון המצוין החל מהיום, ערך ארגון TNS ישראל סקר מיוחד בנושא. הסקר נערך על ידי מכון פאנלס והשתתפו בו 505 מרואיינים בני 18 ומעלה, שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל.

על השאלה על מי מוטלת האחריות לצמצום בזבוז מזון, כאשר ניתנה אפשרות ליותר מאחראי אחד - 69% מהנשאלים השיבו כי על משקי הבית, 40.6% - על רשתות השיווק, 37% השיבו שעל הממשלה, ו־33% - על יצרניות המזון.

רבע מן המשתתפים בסקר טענו שהם זורקים כמות אפסית של מזון שקנו לביתם ו- 60% טענו שהם זורקים בין 10 ל-20 אחוזים מן המזון שנקנה, אך המציאות שונה לחלוטין. הממוצע הישראלי הוא השלכה של כ-25 אחוזים מהמזון שנקנה לבית, כלומר, רבע ממוצרי המזון שאנו קונים בסופו של דבר נזרקים לפח.

המשתתפים נשאלו בסקר כמה להערכתם שווה המזון שהם זורקים מדי חודש. 75% מהנשאלים ציינו שהם זורקים בממוצע מזון בשווי 35 שקל בחודש, כשבפועל השלכת המזון עולה למשפחה כ־560 שקל בחודש.

הסקר מצא כי הציבור סבור שהוא משליך בשכיחות הגבוהה ביותר ירקות (59%), ואחריהם פירות (39%), מוצרי חלב (35%), מאפים ולחמים (22%).

ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת TNS ישראל, אמרה כי  "בישראל אובדן המזון לנפש עומד על כ־273 ק"ג לנפש בשנה, כשבמקטע הצריכה לבדו אובדים 16%. למעשה ישראל נמצאת במקום הראשון באזור הים התיכון בבזבוז מזון לאדם", אמרה והוסיפה: "על רשתות השיווק והיצרניות להירתם למאבק נגד בזבוז המזון. ביכולתן לאמץ מגוון צעדים שיגרמו לצרכן הקצה לבזבז פחות מזון ולצמצם את יוקר המחיה שלו. זה צו השעה".

המשתתפים בסקר העדיפו פתרונות כמו טכנולוגיה שתעדכן בוודאות מה תוקף המוצר והאם עדיין אפשרי למאכל, וכן מידע על אחסון מתאים בבית של סוגי מזון שונים כדי שיחזיקו לאורך זמן.