הלימוד היומי

הלימוד היומי: היכנסו, והיום שלכם ייראה אחרת (יום שישי, ט"ו בכסלו)

גם אם אתם עסוקים ואין לכם זמן, הקדישו כמה דקות ביום ללימוד היומי. שתפו משפחה וחברים

  • ט"ו כסלו התשפ"ג
אא

הציטוט היומי

"הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".

(רבי אלעזר הקפר, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"א)

 

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם חובה לאכול לחם בסעודת שבת?

בשלוש סעודות שבת יש לאכול לחם, מעט יותר משיעור כביצה [כ-60 גרם], כדי שיחשב לו סעודת קבע ולא עראי. אם קשה לו לאכול כן, יאכל לפחות כזית [27 גרם], אלא שאז יטול ידיו בלי לברך "על נטילת ידים".

יאכל כל כזית לחם בתוך 7 וחצי דקות. וחכם עיניו בראשו לאכול מיד את הלחם, כדי שלא ישבע משאר מאכלים, ואחר כך יקשה לו לאכול לחם כשיעור.

אין יוצאים ידי חובת הסעודה בעוגה וכיוצא, אלא בלחם בלבד.

מהו לחם משנה, ומה יעשה אם אין לו חלה שלימה?

כשהיו עם ישראל במדבר, הוריד להם הקב"ה בכל יום לחם מן השמים שנקרא שמו: "מָן". וביום שישי הוריד להם מנה כפולה גם עבור שבת. זכר לזה, אנו מביאים שני לחמים בכל סעודות שבת, וזהו "לחם משנה" - לחם כפול.

יש לכסות את שתי החלות במפה מלמטה ובמפה מלמעלה. יהיו שתי החלות שלימות, ובכל אחת יהיה לפחות שיעור כזית [27 גרם].

מה שפעמים מתקלפות חתיכות קטנות מהחלה, אין בזה חשש ועדין נחשבת שלמה. אם אין לו לחם שלם, יכול לצרף מצה או עוגה שלימה שיש בה כזית. כמו כן יכול לצרף צנימים. רשאי לצרף פיתה קפואה ללחם משנה. ואם אפשר בקלות, טוב לשאול מהשכן פיתה מופשרת, ורשאי להחזירה לו מיד לאחר שיבצע.

אם אין לו מכל הנ"ל, יקח שתי פרוסות או חתיכות חלה ויברך עליהן.

 

חיזוק לנשמה

הרב שניר גואטה - מהפיגוע במסעדת סבארו דרך הפיגוע במגדלי התאומים

 

פרשת וישלח – דבר תורה קצר לשולחן השבת

ויאבק איש עמו עד עלות השחר (לב, כה)

מי הוא אותו “איש”? כותב רש”י על פי חז”ל – “זהו שרו של עשו”.

גם בפרשת וישב מספרת התורה סיפור שמעורב בו “איש” – “וימצאהו איש, והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש” (פרק לז, טו – האיש פוגש את יוסף משוטט בשדה לחפש את אחיו, והוא פונה אליו להציע את עזרתו). והנה, שם, ב”איש” זה של פרשת וישב, פירש רש”י שאותו “איש” הוא המלאך גבריאל. נמצא שה”איש” נדרש בסיפור אחד כשרו של עשיו, ובסיפור אחר כמלאך גבריאל.

מסופר על הגאון רבי חיים מצאנז, בעל ה”דברי חיים”:

פעם ביקש ה”דברי חיים” מתלמיד חכם אחד לעזור לו לאסוף כסף עבור עני. אותו תלמיד חכם, סירב בטענה שהוא עסוק בתלמוד תורה ובשאר עניינים ואין לו זמן לעזור.

אמר לו על כך הגר”ח מצאנז, בזכותך התיישבה לי קושיה: בפרשת וישלח נאמר “ויאבק איש עמו” ומפרש רש”י שהוא שרו של עשיו, ואילו בפרשת וישב, על “וימצאהו איש והנה תועה בשדה וכו'”, מפרש רש”י שהוא המלאך גבריאל; ולכאורה, מניין לרש”י הבדל זה, שה”איש” בפרשת וישלח הוא שרו של עשיו וה”איש” בפרשת וישב הוא המלאך גבריאל?

אלא ה”איש” בפרשת וישב פוגש אדם אחר הזקוק לעזרה, ומיד מפנה מזמנו, מתעניין במצוקתו ומציע לו את עזרתו – “איש” כזה, זהו המלאך גבריאל; לעומת זאת, ה”איש” בפרשת וישלח, כשיעקב זקוק לברכה, הוא מתחמק בטענה שהוא צריך לומר שירה לפני הקב”ה (כמבואר ברש”י שם, ש”שלחני כי עלה השחר” פירושו שצריך אני לומר שירה), ומי שמתחמק מלסייע לזולת בטענה שהוא עסוק במצוה ובאמירת שירה לקב”ה, “איש” כזה הוא שרו של עשיו…

תגיות:הלכותהלימוד היומי

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה