לא רוצה לשכוח שאני פה הכלה

אם היית צונחת פתאום לחתונה

ומגלה שם כלה אחרת, משונה

יושבת על כסא בין פרחים וזר

אך משהו כאן שונה, מוזר, אחר...

היא יושבת שם, עייפה ונאנחת

יום חתונתה - והיא כולה מוזנחת

לא היה לה זמן, היא ארגנה דירה

ובסוף הגיעה עם שמלה שחורה...

כשמגיעים האורחים, היא נהנית מהמפגש

כשמתחילה מנגינה - היא חושבת מה יוגש

לא יודעת לנצל את רגעיה הגדולים.

כשפתאום לחופה אותה מובילים...

כך הרגשתי אתמול מתוך שינה

כשקלטתי שביום ראשון - חתונה

גומרים כבר לספור את כל הספירה

ולנצל את החג - בידי הבחירה!

אז הנה זה מגיע, ועם כל הרשימות

בין שטיפה ובישולים ומלאי משימות

מוסיפה לי שורה אחת לתוכנית

להתכונן לחג מבחינה רוחנית...

כי רק פעם בשנה אוכל לבקש

על תורה והתמדה, אוכל להתעקש

על צאצאינו וצאצאי ישראל

להתחנן, לבקש ולהתפלל...

וזוהי זכותי - כי הייתי שם בהר

זה כמו יום נישואין, שלעולם לא נגמר,

שווה יותר מבלינצ'ס, ולזניה מהבילה

לא רוצה לשכוח שאני פה הכלה!