"הרגשה איומה. קשה מאוד להיות פליט": רבה של אודסה על הגלות לרומניה

"אי אפשר לתאר במילים את עומק החוויה הקשה שיש בלהיות פליט - גם אני מרגיש פליט, פליט זה לא רק כר לישון. יש אבל גדול בלב" – את המילים אומר רבה הראשי של אודסה, הגאון רבי שלמה בקשט, בראיון ל'כיכר השבת'.

הרב בקשט, השוהה עם כל קהילתו ברומניה, מספר על 3 החודשים האחרונים. "רק לאחר שכל בני הקהילה עלו על האוטובוסים ועזבו את אודסה המופגזת, עזבתי גם אני", הוא מספר. "בהתחלה הקהילה התפצלה. הקבוצה הראשונה נסעה ביום הראשון של המלחמה לקישינב, בירת מולדובה, והקבוצה השנייה עזבה ביום שישי בבוקר, תחת הפגזות. נסענו במשך 27 שעות, כאשר מדי כמה שעות גם החלפנו מסלול נסיעה, בשל הסכנות שהיו בדרך, וכן, עשינו גם קידוש בליל שבת באמצע הדרך", משחזר הרב בקשט.

בני הקבוצה השניה, ובתוכה הרב, הגיעו לעיירה בקרפטים ברומניה, הנמצאת סמוך לצפון אוקראינה. בני הקבוצה הראשונה שהגיעה לקישינב התקדמה לכיוונם, וכך התאחדו כולם ברומניה.

כיום שוהה כל הקהילה בנפטון, שהיא עיר נופש ביער השחור. "לקחנו שלושה בתי מלון ומרכז הקונגרסים שם נהפך לבית כנסת ולבית ספר של הקהילה", מתאר הרב. הקהילה מונה תלמוד תורה, בית יעקב, ישיבה קטנה, ישיבה קטנה וכמה כוללים. כן מחזיקה הקהילה בית ספר שעוסק בקירוב, "יש חלק בתחילת התהליך של החזרה בתשובה ויש חלק בסוף - בקיצור יש מהכל", אומר הרב.

הרב בקשט משחזר את היערכותו למלחמה: "כבר חודש וחצי לפני המלחמה אני ושותפי, הרב רפאל קרוסקל, נערכנו פיזית למלחמה. היה לנו משפט שלאורו הלכנו - מקווים לטוב ביותר ומתכוננים לגרוע ביותר, ובאמת התכוננו מכל הבחינות - מבחינת ציוד, אוכל, גנרטורים, חברות אבטחה מישראל ועוד".

"אי אפשר לתאר במילים את עומק החוויה הקשה שיש בלהיות פליט - גם אני מרגיש פליט, פליט זה לא רק כר לישון, בזה הסתדרנו והתארגנו בצורה מאוד טובה", מתאר הרב בקשט בכאב. "אמרתי לרבנים היום בוועידת רבני אירופה, כתוב שחסיד, צהלתו על פניו ואבלו בליבו, אתם רואים שהכל מסודר, אבל יש אבל בלב".

בנוגע לחזרה לאוקראינה, מציין הרב כי הקהילה שכרה חברת אבטחה שתאבטח את כל הבתים והמוסדות באוקראינה. ובחסדי שמים הבתים והמוסדות לא נפגעו. "התוכנית היא כרגע לעשות דד-ליין שאולי במידה ועוד שנה לא תגמר המלחמה, ננסה למצוא חלופות במקומות אחרים", מסביר הרב.