הדרכה למתחזקים
המדריך למתחזק: למה להתפלל דווקא בנוסח קבוע מתוך סידור, ולא במילים שלי?
למה צריך לחזור על אותן מילים בתפילה, ולא להתפלל בנוסח אינדיבידואלי שאליו יהיה קל יותר להתחבר? ומה כל כך מיוחד בתפילה שבסידור?
- יובל גולדן
- ז' אייר התשפ"ב
(צילום: shutterstock)
1. מי קבע את התפילה? שלושת האבות הקדושים תיקנו את שלושת התפילות: אברהם אבינו תיקן את שחרית, יצחק אבינו את מנחה ויעקב אבינו תיקן את ערבית. נוסח התפילה תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה בזמן בית המקדש השני. היו אלה חברי בית הדין של עזרא הסופר, שהוקם בתחילת ימי בית המקדש השני. בבית דין זה היו מאה ועשרים זקנים, וביניהם נביאים וחכמים, כמו: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה, מישאל ועזריה, נחמיה בן חכליה, מרדכי בלשן וזרובבל, ושמעון הצדיק.
2. לפתוח היכלות עליונים, ולתקן עולמות.תפילת שמונה עשרה נכתבה ברוח הקודש, והיא מכילה צירופים קדושים הפותחים היכלות בשמים כאשר היא נאמרת באותו נוסח מתוקן. התפילה כוללת בתוכה כוונות עמוקות שיוצרות תיקונים בעולמות עליונים. ספר הפסיקה היסודי 'משנה ברורה' כותב בעניין זה כך: "כשתקנו כנסת הגדולה את נוסח התפילה היו שם מאה ועשרים זקנים, ומהם כמה נביאים. והמה נמנו על כל ברכה בתיבותיה ובצרופי אותיותיה בכמה סודות נעלמות ונשגבות, וכשאנו אומרים דברים אלו כלשונם של כנסת הגדולה, אף שאין אנו יודעים לכוין, מכל מקום עלתה לנו תפלתנו כהוגן, כי התיבות בעצמן פועלים קדושתן למעלה, מה שאין כן כשמתפללין בלשונות עמים אחרים" (סי' קא ס"ק יג).
והנה לשונו של רבי חיים מוואלוז'ין בספרו 'נפש החיים': "והמשכיל יבין מדעתו, שלא לחינם הוצרכו לתיקון תחינה קטנה ותפילה קצרה כזו מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים. אלא שהמה השיגו ברוח קודשם והשגת נבואתם העליונה, ונהירים להם שבילי כל סדרי בראשית ופרקי המרכבה. לזאת יסדו ותקנו מטבע ברכות והתפילות באלו התיבות דווקא, מאשר ראו והשיגו איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם, אשר היא נצרכת מאוד לתיקון ריבוי עולמות וכוחות עליונים וסידור המרכבה "(שער ב, פרק י).
עוד כותב רבי חיים מוואלוז'ין כי הכוונות שהתבארו לנו על ידי חז"ל הינן כטיפה מן הים כנגד עומק הכוונות של אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפילה אשר מחולל תיקונים חדשים בכל העולמות בכל יום ויום. והנה לשונו: "כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפלה מרבותינו הראשונים ז"ל קדישי עליונין. ועד אחרון הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז"ל אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים, אינם בערך אף כטפה מן הים כלל נגד פנימיות עומק כוונת אנשי כנסת הגדולה מתקני התפלה. שהיו מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים. וכל מבין יבין. דלא איתי אנש על יבשתא שיוכל לתקן תקון נפלא ונורא כזה, לכלול ולגנוז במטבע תפלה קבועה וסדורה בנוסח א'. התקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדרי פרקי המרכבה. ושבכל פעם שמתפללין יוגרם תקונים חדשים בסדור העולמות והכחות והמשכת מוחין חדשים אחרים" (נפש החיים, שער ב, פרק יג).
3. נוסח שעוזר להתפלל על כל מה שחשוב. התפילה מכילה את כל צורכי האדם, הפרטיים והכלליים – פרנסה, שלום, בריאות, בטחון מדיני ועוד. אם התפילה הייתה נאמרת בלשון חופשית, כל אחד היה מתפלל בעיקר על הנושא העיקרי בו חל קושי נוכחי בחייו, ולא היה מבקש על יתר התחומים. הוא היה מתפלל על מה שהוא מרגיש שחסר לו כרגע, ועל שאר הנושאים לא היו מבקשים והם היו נדחקים הצידה ונותרים מוזנחים מתפילה. התפילה בנוסח הקבוע מהווה תזכורת יום-יומית לאדם לתלות את כל תחומי חייו בבורא עולם, ועוזרת לו להתפלל על כל התחומים החשובים. בנוסף, אם לא היה נוסח קבוע שיש לאומרו אנשים שהיו מוטרדים מחיי היום-יום היו מרפים מתפילתם ופוטרים את עצמכם בתפילות קצרות וחלושות.
האתגר השבועי
כדי להתחבר יותר לתפילה מתוך הסידור מומלץ ללמוד על משמעות התפילה, ביאורי המילים, הכוונות שעומדות מאחוריהן, ועל העומק הרוחני הטמון בחלקיה השונים של התפילה. שמעו השבוע שיעור על משמעותה של תפילה שמונה עשרה (או על חלקים אחרים, כמו ברכות השחר והתורה, קריאת שמע וכו'). לחילופין, חפשו השבוע ספר טוב בנושא והתחילו לקרוא בו.
מהו כוחה של תפילה? האם תפילה הבוקעת מהלב יכולה לשנות משהו? האם אלוקים חייב להיענות לתפילותינו? ובכלל, מהו הנוסח הקבוע שבתפילה, האם לא יותר נוח שאתפלל על מה שאני מרגיש? הרב יצחק פנגר עוזר לנו להבין את הכח הגדול שבידינו. צפו: