הרבנית חגית שירה

כמו בן שמתגעגע לאביו: טור ליום פטירתו של חוני המעגל

לא נכנסים לתוך עיגול ואומרים: אני לא יוצא מכאן עד ש... אבל אתה חוני. וחוני זה משהו אחר. אתה כבן המתחטא לפני אביו. מה זה מתחטא? אומר הרמב"ם: מתגעגע

(צילום: דוד כהן / פלאש 90)(צילום: דוד כהן / פלאש 90)
אא

ג' באייר הוא יום פטירתו של חוני המעגל. מסופר עליו שפעם אחת הוא היה מהלך בדרך וראה אדם שנוטע עץ של חרוב. שאל אותו חוני: האילן הזה שאתה נוטע, בעוד כמה שנים יצמיח פירות? ענה לו - לשבעים שנה! שאל אותו חוני: ואתה בטוח שתחיה שבעים שנה? ענה לו: וכי לעולם חרב באתי? נולדתי לעולם מלא עצים, פירות, עולם מתוקן ומיושב... כשם שנטעו לי אבותי אף אני נוטע לבני. אומרים חז"ל: העולם דומה לחרוב. האדם עמל. מקיים ואוסף מצוות. מוותר. מתאמץ. מתמודד. עושה חסד... הפירות לעתיד לבוא! העולם הזה הוא פרוזדור, והפירות, הפירות בעולם הנצח!

וחוץ מזה, אנחנו לא צריכים לראות רק את עצמנו, נעשה גם לאחרים. נלמד את עצמנו לעשות דברים שלאו דווקא אנחנו נהנה מהם. שאחרים ייהנו מהם... מה יש?

המדרש מספר שחוני נרדם והקיף אותו סלע גדול, ואף אחד לא ראה אותו, וככה הוא ישן שבעים שנה. כשהוא התעורר, הוא ראה אדם שקוטף חרובים מהעץ... חוני שאל אותו: אתה זה שנטעת את העץ הזה? ענה לו אותו אדם... לא, זה לא אני. זה סבא שלי נטע... חוני הבין שהוא ישן שבעים שנה.

חוני מתעורר לעולם שהוא לא מכיר בו אף אחד. אף אחד לא מאמין לו שהוא חוני, והוא מבקש למות ומשאיר לנו מסר מדהים: תתנו. תעשו. תשקיעו. תמסרו בעולם הזה את הנפש בדיוק כמו אותם אלפי חיילים קדושים שנלחמו, ונתנו את החיים שלהם בכדי שאנחנו נחיה כאן בארץ של שבעים שנה... בביטחון. בלי פחד. מדהים שיום פטירתו של חוני נושק ליום הזיכרון לחללי צהל הקדושים, שנטעו וזרעו לנו כאן באהבה חיים שלמים.

הסיפור הכי מפורסם של חוני המעגל הוא סיפור הגשמים. שנה אחת עבר רוב חודש אדר ועדיין לא ירדו גשמים. באו התלמידים לחוני ובקשו ממנו: רבי, תתפלל עלינו שירדו גשמים. הוא היה כזה בעל ביטחון. הוא אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים - היו להם תנורים שעשויים מחרס בחצרות הבתים, תנורים שאם הם יירטבו - הם יתקלקלו. חוני ביקש מהם להכניס את התנורים מפני הגשם. הוא התפלל, ולא ירד גשם. מה הוא עשה? הוא חרט עיגול באדמה ונעמד בתוכו ואמר: ריבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך... נשבע אני בשמך הגדול שאינני זז מכאן עד שתרחם על בניך. הוא רק סיים - והחלו גשמים מנטפים. ירדו טפטופים, וכולם באו לחוני ואמרו לו: רבי, זה לא גשם. זה רק מעט טפטופים שירדו בכדי להתיר את השבועה שלך. אמר חוני לקדוש ברוך הוא: לא כך ביקשתי, אלא גשמי בורות, שיחין ומערות... התחילו מיד לרדת גשמים בזעף, כל טיפה כמלא פי חבית, מספר המדרש, וכולם נבהלו ובאו לחוני ואמרו לו: רבי, רבי, הגשמים האלה הולכים לאבד את העולם. שוב התפלל חוני ואמר: ריבונו של עולם - גשמי רצון. ברכה ונדבה.

ירדו גשמים טובים, גשמים של ברכה. והם ירדו, וירדו, וירדו ולא הפסיקו עד שכולם עלו להר הבית מפניהם. ושוב... הם בקשו מחוני: רבי, כמו שהתפללת שירדו כך תתפלל שילכו. ושוב חוני מבקש ועכשיו המילים שלו כל כך מלאות חן כשמו: ריבונו של עולם, בניך לא יכולים לעמוד לא ברוב זעמך ולא ברוב טובך... כעסת עליהם - לא יכולים לעמוד! השפעת עליהם - לא יכולים לעמוד! יהי רצון מלפניך שיהא רווח בעולם אתם מבינים מהו סוד הרווח? אתם חושבים שכשהכל מושלם זה רווח... זה לא! כשהכל דבש זה לא רווח. רווח זה מקום שנשאר בחיים שלכם בשביל הקדוש ברוך הוא. שקצת קשה ומתפללים ומבקשים ומרוויחים! מרוויחים קרבת השם. מרוויחים זכויות. מרוויחים מתיקות בעבודת השם. כשצר צר צר ואז... השם משפיע עלים ורווח לכם - זה רווח!

ובאמת, פסקו הגשמים. והשמש זרחה ואז חוני המעגל מקבל מכתב מרבי שמעון בן שטח... ומה הוא שולח לו? הוא שולח לו: אם אתה לא חוני שאתה אדם גדול, אני גוזר עליך נידוי. אבל מה אני אעשה שאתה מתחטא לפני המקום כבן המתחטא לפני אביו.

רבי שמעון בן שטח רוצה לנדות את חוני. למה? כי לא נכנסים לתוך עיגול ואומרים: אני לא יוצא מכאן עד ש...

אבל אתה חוני. וחוני זה משהו אחר. אתה כבן המתחטא לפני אביו. מה זה מתחטא? אומר הרמב"ם: מתגעגע. כל הזמן געגועים להשם. ומה זה עוד מתחטא? אומר ה"תפארת ישראל": מתחטא זה כמו ילד! חוני מתנהג כמו ילד קטן לפני השם. בדיוק כמו דוד המלך... שכמה שהוא גדל ועבר בחיים, והיה מלך והוא רגל רביעית במרכבה הוא תמיד נשאר כגמול עלי אמו.

רבותי. אפשר לשנות את הטבע. אפשר לשנות סדרי בראשית אבל את זה אי אפשר לעשות כשאנחנו בוגרים וגדולים ויודעים ומבינים. ילדים גדולים - מסתדרים לבד! לפני השם צריך להיות קטנים. לפני השם צריך לבכות, להוריד דמעות, כן, כמו הילדים הקטנים שחופרים לנו וחופרים לנו והם בוכים ומייללים, ואנחנו נותנים להם ואומרים די לבכות, ומרימים אותם גבוה על הידיים. ככה! תסתכלו על תינוק... מה הוא הכי אוהב? שמרימים אותו על הידיים! תרימו עיניים לשמיים ותגידו: אבא. אני רוצה על הידיים. רק על הידיים.

הדליקו היום נר לכבודו של חוני המעגל. הוא קרוב ומתגעגע, כבן המתחטא לפני אביו. יהי רצון שזכותו של הצדיק תגן בעדנו לישועה בקרוב. לגאולה שלמה וימנע השם מגפה מנחלתנו. רפואה שלימה לכל החולים, אמן ואמן.

תגיות:הרבנית חגית שירהחוני המעגל

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה