category

זוגיות ושלום בית

הלקאה עצמית מלנכולית, או מנגנון הישרדות?

מנגנון זה של הלקאה עצמית, עד כמה שזה נשמע אבסורדי, נועד להגן עלינו מפני מחשבה כי אולי אחרים לא באמת אוהבים אותנו

שתף במייל
| י"ג אדר ב' התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

ישנה נטייה טבעית באנושות בכלל, וביהדות בפרט, להלקאה עצמית.

המושג "הלקאה עצמית" אינו מבטא הפקת לקחים בעקבות טעויות העבר ולמידה פורייה וחיובית לעתיד, אלא שקיעה והתבוססות ברגשות קשים וטביעה בביצת אשמה, שרק מובילה למצב עצוב יותר ויותר.

היהדות, ככלל, נלחמת במהותה בתכונה הנ"ל. המעיין במקורות ימצא אינספור דברי עידוד וחיזוק והנעה קדימה.

אך התפר הדק הזה בין החובה לעשות תשובה וחשבון הנפש לבין הלקאה עצמית, לעיתים נפרם או מיטשטש, ואנו מוצאים עצמינו לא פעם מתבוססים בשלולית האשמה, ואולי אף נהנים מהרחמים העצמיים והמחשבות כי "אין תקווה".

* * *

חנה היא אשה מוצלחת בכל קנה מידה. היא מגדלת יחד עם עודד חמישיית ילדודס מטופחת רגשית ונפשית, תוך כדי שהיא מנהלת משמרת באחת מחברות ההיי-טק הנחשבות. היא מצחיקה, חכמה וחרוצה.

בקליניקה לפתע המטפל מוצא מולו חנה אחרת. שבר כלי אמיתי, מלאה בתסכול ואכולת רגשות אשם.

היא ועודד כבר לא.

הם פרודים כבר מזה כמה חודשים, ועסוקים בהליכים בירוקרטיים לקראת הגט הממשמש ובא.

העניין הוא, כי חנה עסוקה פחות בעצם המשמעות של הפרידה, אלא יותר בתחושת אשמה אישית שלה על מה שקרה.

היא מתוסכלת ממה שאמרה, עשתה, חשבה, ובכלל, גרמה (לטענתה) במו ידיה לעודד לעזוב ולומר שאינו מסוגל יותר.

"העניין הוא שזה לא יעזור" היא אומרת בעצב. "אי אפשר להחזיר את הגלגל, ואני עכשיו סתם מתבוססת בהלקאה עצמית ללא תועלת", היא טוענת בהיגיון רב.

"אם כך, מדוע את עושה זאת?", שואל המטפל כאחרון העם שאינו מבין מה עומד מולו.

"אני לא יודעת. באתי לכאן כדי שתוציא אותי מזה!", חנה לא מסוגלת שלא לכעוס. מדוע המטפל מקשה עליה בשאלות חסרות טעם? מה היא תגיד לו? שהיא חסרת שכל ולכן היא עושה את זה?

"מהי לדעתך הנקודה המרכזית ששברה את עודד?", שואל המטפל.

"שלא הייתי שם בשבילו. שלא לקחתי אחריות על מה שקורה בינינו והאשמתי אותו בלי סוף". הכנות של חנה ראויה להערכה. הוא הרגיש לידי אשם בכל מה שקורה לי בחיים, ואני מצטערת על כך. אבל עכשיו, אף על פי שניסינו כמה פעמים לדבר ולגשר אצל מטפלים, הוא כבר רחוק מידי. הוא 'לא מסוגל להיות איתי'. ככה הוא אמר...". חנה כבר לא בוכה אפילו כשהיא אומרת את זה. העובדות הללו כבר סחטו ממנה את כל מלאי הדמעות.

"ועכשיו מפריע לך שאת מאשימה את עצמך על כך שבעבר האשמת אותו. יכול להיות שהיית רוצה להאשים אותו עוד קצת, גם בפרידה הזו?". המטפל נכנס כאן לנישה קריטית במודעות העצמית של המטופל. במילים אחרות הוא אומר לחנה: ייתכן כי הדיבור ה"מודע" שלך על כך שהאשמת אותו שלא בצדק הוא אך מס שפתיים, ובאמת את רוצה להטיל עליו שוב את האשמה?

חנה מבולבלת. "לא, אההם... בעצם כן. אני לא יודעת. אני לא מסוגלת לקחת על עצמי את כל האחריות לפרידה הזו".

"אבל את עושה בדיוק את זה. את אומרת שאת אחראית לסיבות שגרמו לפרידה, ואת אחראית גם כעת, לדברייך, לרגשות שאת חווה כעת. את לא באמת משחררת", מציג לה המטפל את העובדות כפי שהן נתפסות באזני השומע, את דיבורה ה"בוגר" וה"מודע", זה שלוקח על עצמו, כביכול, את האחריות לחייה.

"נכון, אז אמרתי לך שבאתי כדי שתעזור לי לצאת מזה!", עכשיו חנה כבר כועסת ממש.

"כמה יכאב לך אם עודד יאמר שזה לא קשור אליך בכלל, ולא היתה לך שליטה על זה, והוא פשוט הפסיק לאהוב אותך 'ככה', בלי שיכלת לעשות משהו? או במילים אחרות: בואי נניח לרגע לשאלה האם אכן את עומדת מאחורי מילותייך ה'בוגרות' שלוקחות אחריות, ונדבר קצת על מה שמאחורי הדברים: האם יתכן כי את מסרבת להקשיב או להכיר בכך שלבעלך ישנה אחריות למעשיו, ולא הכל תלוי בך?".

"אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו", ממהרת חנה לומר.

"יכול להיות שישנה אמת בכך שיכלת לפעול אחרת", אומר המטפל, "אך אם תוכלי אולי להציץ אל עבר מציאות בה אין לך באמת שליטה על מה שקורה, ולהעניק את השליטה המלאה לעודד על חייו, זה אמנם יכאב יותר, אך תעניקי לו סופסוף את תחושת החופש לידך להיות ולהרגיש את מה שיש לו בלב, ופחות לנסות להתכתב כל העת עם 'בעלת השליטה' בחייו. ייתכן כי הצורך הזה שלך לחוש כי את האחראית הבלעדית על חייך, גרם לו לחוש כי את חושבת שאת אחראית גם עליו. לו היית נותנת לו בתוכך את המקום הזה של אחריות למעשיו ולא רואה בכל התנהגותו תוצאה של מעשייך, תוכלי להעניק לו את היכולת להיות מי שהוא".

* * *

מנגנון זה של הלקאה עצמית, עד כמה שזה נשמע אבסורדי, נועד להגן עלינו מפני מחשבה כי אולי אחרים לא באמת אוהבים אותנו, אולי הדברים שהתפקששו באמת התפקששו ובאמת איננו מוצלחים ולא מסוגלים.

ההלקאה העצמית אומרת לנו בעצם כי אנחנו כן יכולים וכן מסוגלים, ולו רק... אז הכל היה טוב.

היא נותנת תקווה.

אך בה בעת היא חוסמת אפשרות של קבלת המציאות והשלמה,

וכן, היא גם לא מאצילה סמכות ואחריות על הזולת.

באופן אבסורדי, כשעודד ירגיש שחנה מפסיקה להאשים את עצמה יתר על המידה, היא גם תפסיק לראות בו "חניך" שלה, ותיתן לו ותאפשר לו באמת את החופש להיות.

לא מאמינים?

עובדה שהם עדיין יחד...

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.C .

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה