אהרן רזאל בסיפורו של ניצול שואה: "סיים את המסכת בשבילי!"

מילות השיר:

ביום שבו פגשתי את הדוד שלי ר' שלום, החיים במחנה קבלו תקוה.

עם עוד פרוסה של לחם שנתן לי משלו, מִלת עִדוד, או נחמה.

דודי חסיד קוז'ניץ מהעולם שכבר נחרב, שרדנו שם יחדיו כמעט שנתיִם ימים.

את מה שאספר כאן לאיש עוד לא סִפרתי, אך למען הדורות הבאים:

לילה אחד, הוא העיר אותי משנתי, העיר אותי ואמר לי:

"דע לך שאתה, אתה לבדך, תִּשָּאר מכל המשפחה.

ויש לי הרגשה, שמחר כבר לא אהיה.

וזוהי בקשתי האחרונה:

כידוע לך, אני יודע את כל הגמרא, בעל פה, מִלה במִלה.

ומיום שנכנסתי לאושוִיץ, לא הפסקתי ללמֹד,

היום אני אוחז במסכת "מועד קטן",

אני מעריך שעד מחר אגיע לדף ז' עמוד א'.

אני מבקש ממך, אם הקב"ה יעזֹר לך ותצא מכאן חי,

אני משביע אותך: אנא סיֵּם את המסכת בשבילי!"

ששת המליונים הקדושים מבקשים מאתנו:

 סַיְמו את הספרים שעוד לא סִיַּמנו!

אנא העבירו את המסר הזה לַיְלדים שלכם!

אני מבקש ממך, אם הקב"ה יעזֹר לך ותצא מכאן חי,

אני משביע אותך: אנא סַיֵּם את המסכת בשבילי!

 אנא סַיֵּם את המסכת בשבילי!