מחקר נוסף קובע: מי מאושר יותר – חרדים או חילונים?

מחקר חדש, שהשווה בין שביעות הרצון מהחיים של חרדים לזו של חילונים, מלמד כי החרדים מאושרים יותר. המחקר, שפורסם במאקו, מייחס את ההבדלים ברמות האושר בין שתי הקבוצות למנגנונים של הכרת תודה ואופטימיות.

המחקר נערך על ידי ד"ר פנינית רוסו-נצר מהמכללה האקדמית אחווה ואוניברסיטת חיפה, ד"ר תמר איצקסון מהמרכז האקדמי פרס ואוניברסיטת בן גוריון, והדוקטורנטית איה צייגר מאוניברסיטת תל אביב.

ממחקרים קודמים שבדקו את הנושא עלה הפער המשמעותי בשביעות הרצון מהחיים בין שומרי מצוות לאלו שאינם שומרי מצוות. כך, לדוגמה, מדד האושר לשנת 2018 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מצא כי בית שמש ובני ברק (יחד עם כפר סבא) נמצאות בראש טבלת הערים שתושביהן מרוצים מחייהם. בפרסום קודם של הלמ"ס, משנת 2016, נבדק "פרופיל האדם המאושר". התוצאות הראו, כי 62% מהחרדים אמרו שהם "מרוצים מאוד מחייהם", זאת לעומת 26% בלבד בקרב החילונים.

מחקרים שנעשו בעבר ביקשו לבדוק מדוע רמת שביעות הרצון של החרדים מחייהם כה גבוהה ביחס לחילונים, למרות שהכנסתם ורמת החיים הכלכלית שלהם פחותה באופן ניכר. המחקרים טענו, כי רמות האושר של החרדים הושפעו מתחושת המשמעות, השייכות והתמיכה החברתית.

המחקר החדש בדק מנגנונים נוספים שיש בהם כדי להסביר את ההבדלים בין הקבוצות. אחד מהם הינו מנגנון הכרת התודה, המוטמע בחברי הקהילות שומרות המצוות מינקותם. הכרת תודה מוגדרת כתפיסת עולם המכוונת לזהות, להעריך ולהוקיר את הטוב בחיים. עבור שומרי המצוות, מנגנון זה בא לידי ביטוי כבר בתחילת היום, עם תפילת "מודה אני", ובכן במהלך היום בברכת "אשר יצר" הנאמרת לאחר הליכה לשירותים.

במחקר נמצא, כי חרדים מדווחים על רמות גבוהות יותר של הכרת תודה מאשר חילונים. לטענת החוקרות, עובדה זו מסבירה את רמות האושר הגבוהות שלהם ביחס לחילונים.

במנגנון השני שנבדק – האופטימיות – נמצאה זהות בין חילונים וחרדים. המחקר מצא, כי עבור החילונים האופטימיות 'תרמה' יותר להכרת תודה מאשר עבור החרדים. החוקרות הסיקו מכך, כי טיפוח אופטימיות עשויה להקנות "חיסוניות" לחילונים – להעלות את מפלס הכרת התודה, ובכך ולהגביר את רמות האושר שלהם.