אם לילד אוטיסט: "כמה קל להפנות אצבע מאשימה כלפי מי שחלש ממילא"

מירב יצחקי, אמא של עינבר, ילד על הרצף מתל אביב, שיתפה את הקושי הגדול שבנה מתמודד איתו בבית הספר. בטקסט שפורסם בעמוד ״שווים - חדשות לאנשים עם מוגבלות״ היא כתבה: ״היי אתם, תסתכלו טוב טוב על הפנים היפות האלה עם הדמעות.

אם תסתכלו טוב טוב תוכלו לראות את העין האדומה מהמכה שהוא קיבל בבית הספר ואת השריטה ליד. הפתרון של בית הספר יהודה המכבי ('המתקדם') הוא לטפל בעינבר… או במילים אחרות: בואי לקחת אותו הביתה.

כבר הרבה זמן שעינבר סובל מהתעללות של ילד אחד ספציפי שיודע ללחוץ בדיוק על הנקודות הרגישות של הילד שלי, ולילד הרגיש שלי יש הרבה כאלה. אותו ילד מדובר קיבל בית חם אצלנו ותמיכה נפשית בתקופה שהוא נזקק לה. והוא נזקק.

עינבר כמו עינבר אימץ אותו לליבו ושכח את כל התקופות הרעות ביניהם. לילדים קטנים ולהורים שלהם יש זיכרון קצר מסתבר. כשהילד מציק לעינבר ועינבר רוצה להחזיר, הכיתה נעמדת כחיץ בין הילד לעינבר… מגינה עליו בחירוף נפש כאילו שעינבר הוא אוויר. אפס. אוטיסט. מפגר.

עינבר לא טלית ויש לו משלו, אבל כשמשלבים ילד עם צרכים מיוחדים בבית ספר רגיל, חייבים להיות ערוכים לזה. להבין את פער הכוחות בין ילד רגיל לילד אחר. אין מקום להשוואות.

יש לי בטן מלאה על כל מי שהוא חלק ממערך התמיכה בעינבר כבר הרבה זמן. אכזבה קשה מבית הספר, המנהל, הכיתה, עיריית תל אביב יפו, שכושלת שוב ושוב בבחירת סייעים לילדים בשילוב, שלא עומדת בקריטריונים שהיא אחראית עליהם במתן פתרונות ראויים לילדים על הספקטרום, למשרד החינוך שמטפל בחינוך המיוחד. כמה קל להפנות אצבע מאשימה כלפי מי שחלש ממילא.

חמש שנים שאני מתחננת לחונך עבור עינבר, שיסתובב איתו בהפסקות ויעזור לו להימנע בדיוק מהדברים האלה…אולי עוד חמש שנים זה יקרה. נראה״.