אני כל היום דואגת לנכדים שלי. מה עושים?

אני סבתא דאגנית. כל היום אני חושבת על הנכדים שלי.

פוחדת מה יהיה עם הילד המופנם בבית הספר, בטח ילדים יתנכלו לו.

פוחדת מה יהיה עם הילדה בגן, גם בבית היא לא אוכלת כלום, בגן בוודאי לא תאכל.

אני חוששת שבתי לא תצליח להתמודד עם כל הבעיות, וגם חושבת על חתני, שנמצא כל היום בעבודה ולא משקיע בבית כלום.

את יכולה להרגיע אותי?

* * *

לא!

רק את יכולה להרגיע את עצמך.

אבל אני יכולה להסביר לך משהו שאולי יעזור לך להרגיע את עצמך: כל הרעיון של "סבתא" זה שיש לילד הורים שדואגים לו, ויש עוד נפשות שפועלות בעבורו. מפנקות אותו, משחקות אתו, מטיילות אתו, מספרות לו, ולפעמים משכיבות אותו לישון או מכינות לו אוכל ערב.

על נושא הדאגות והחששות ממונה אמא של הילד.

את, סבתא, יכולה להסיר את הדאגה מעל לבך.

לא התפקיד שלך לדאוג לכל מה שאינך יכולה לשפר.

לא תפקידך לחשוש לכל מיני פרטים שתפקידם של הורים לדאוג להם.

לכן, חשבי על כך, אולי מיותר שאת דואגת ללא גבול. אולי עדיף לך ליהנות ממה שאת יכולה ליהנות ולהפסיק לחשוש כל כך.