בתי לא רוצה את עזרתי, ואני נפגעת

אני מנסה ומשתדלת לעזור לבתי, אבל היא לא רוצה עזרה.

אני עובדת ביום, לכן הצעתי לה שאבוא בלילה, כל לילה, להשכיב את הקטנים, ילדים בני 2, 4 ו-6.

אני לא יודעת למה, אבל היא לא מסכימה לזה בשום אופן, ולא מסבירה את עצמה.

אני מרגישה פגועה, מציעה את כל העולם, אבל לא רוצים את עזרתי.

* * * 

איזו סבתא נהדרת! אילו הורים לא היו מצפים לסבתא כזו?

אני בטוחה שגם ההורים האלו שמחים בך, סבתא.

בתך לא פתוחה מספיק לשתף בסיבות, אינני יודעת מדוע, כי אינני מכירה אותה, אבל ודאי שיש לה סיבות משלה.

יתכן שהיא מעדיפה לעשות זאת לבדה, ולהקדיש לילדיה זמן איכות אחרי שכל היום היא בעבודה.

יתכן שהיא לא רוצה שהילדים יתחילו להשתובב בשעה זו, ואתך הם משתובבים.

יתכן שהיא חוששת שזה יהיה כבד עליך, את בכל אופן אישה מבוגרת באופן יחסי לה.

יתכן שהיא פוחדת שבעקבות ההשקעה הגדולה, כבר לא תאהבי כל כך לבוא לביתם.

ראי כמה סיבות יכולות להיות מלבד הסיבה שאת נעלבת בעטיה והיא: שבתך לא רוצה להיעזר בך, כי אולי את לא מספיק טובה, לא מספיק נחמדה, לא מספיק מבינה. שאולי כך את מבינה, ולכן את נעלבת.

עצתי לך: אל תיפגעי! המשיכי לעזור לילדיך במה שהם מבקשים. זוהי עזרה ראויה.