למה יש צרות? זו התשובה שענו הנפטרים בחלום

הרבנית גרינפלד החשובה והמסורה הייתה חולה מאוד, וכשראו שאלה ימיה האחרונים, ביקשו ממנה שכשתגיע לאחר 120 לבית דין של מעלה, שהיא תשאל את הממונים מדוע יש צרות כאלו בעולם הזה, כאשר יש כל הזמן התחזקות של עם ישראל, ושתבוא להגיד לאחת מבנות הקהילה.
אחרי בערך חצי שנה, היא באה בחלום לאישה שבכלל לא ידעה שביקשו זאת ממנה. האישה ראתה אותה בחלום מאירה ויפה, והיא אמרה לה שבשמים מחכים לשני דברים: האחד, שיכוונו בקדיש לכבוד שמים, כבוד השכינה, והשני - שלא ידברו בתפילה בבית הכנסת, כיוון שמקפידים על כך מאוד בשמים.

ביום ראשון, ז' באייר תשע"ח, סיפר לי יהודי משכונת רמת שלמה בירושלים כך: "בשבת היתה אצלי בבית אישה אלמנה שבעלה נפטר לא מזמן. היתה לו המחלה הקשה, וקראו לו הרב יצחק. היא סיפרה לנו שראתה את בעלה בחלום כחודש אחרי שנפטר, ובחלום אמרה לו: 'יצחק, אתה צוחק למעלה, וכל הצרות נשארו פה למטה'. בתגובה הוא ענה לה שאי אפשר לעשות שום דבר בשמים כדי למתק את הדין, וזה בגלל שמדברים בתפילה. אי אפשר לפעול שום דבר, כי לא מוותרים על הדבר הזה של דיבור בתפילה".

מכאן צריך ללמוד כמה צריך להיזהר בדיבור בתפילה.

החפץ חיים מסביר שבשמים דנים את האדם בחומרה על עבירה שנעשתה ברבים, אפילו אם מדובר רק בעוון קטן, משום שזה זלזול בתורה ובמצוותיה ברבים, ולכן מקפידים עליו כאילו עבר על עוון גדול.

קל וחומר כאשר מגיעים לבית המלך, בית המדרש, שזה הבית של הקב"ה, ועושים שם מה שהלב חפץ, כגון דיבור בזמן התפילה - מובן שהקב"ה כועס שעושים בביתו ככל העולה על הרוח, כמו שאם יכנס זר לביתו הפרטי של אדם ויעשה בו ככל שברצונו ומה שיעלה בדעתו, מובן שבעל הבית היה כועס ומוציאו מביתו.

קל וחומר כאשר מדובר בקב"ה, שאנו חבים לו כה רבות, שהוא זה שנותן לנו את כל הטוב וכל מה שיש לנו הוא ממנו. לכן לבוא לביתו ולהתנהג שם כנגד רצונו - זוהי כפיות טובה. 

מתוך הקונטרס "כבוד בית ה'" של הרב מאיר מיכאל גרינוולד