חם ברשת
עמיתים ופוליטיקאים נפרדים מרוני דניאל ז"ל
מאז פורסמה הידיעה על מותו בטרם עת של הפרשן הצבאי רוני דניאל ז"ל, אנשי תקשורת ופוליטיקאים רבים נפרדו ממנו בפוסטים מרגשים: "רוני דניאל איננו. הלב הגדול נדם"
- שירי פריאנט
- י"ח אב התשפ"א
רוני דניאל ודני קושמרו. צילום: פלאש 90הכתב הצבאי המוערך, רוני דניאל ז"ל, נפטר אתמול בבוקר (שני) מדום לב. על פי הדיווחים, דניאל חש ברע עוד בשעות הלילה ורצה ללכת לבית החולים, אולם דחה זאת לבוקר. חברו, אוהד, התקשר אליו למחרת וכשדניאל לא ענה לשיחותיו - הוא נסע לביתו, שם מצא אותו בספה בביתו מול הטלוויזיה, ללא רוח חיים. לפני מספר שנים אמר דניאל בריאיון לידיעות אחרונות: "המוות לא מפחיד אותי. אני דואג רק לבני משפחתי".
מאז הידיעה על פטירתו, אנשי תקשורת ופוליטיקאים רבים נפרדו ממנו ברשתות החברתיות, ביניהם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, יונית לוי ויאיר שרקי. להלן חלק מהפוסטים שריגשו את הגולשים:
בנימין נתניהו כתב: "שמעתי בצער על פטירתו של רוני דניאל שליווה את המדינה בסיקור המלחמות והמבצעים הצבאיים, פיגועי הטרור והפעולות הרבות שביצעו כוחותינו לסיכולם. אני שולח תנחומים לבני משפחתו, חבריו ומוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך".
אהוד ברק כתב: "רוני דניאל איננו. הלב הגדול נדם. האיש שאהב יותר מכל את צה"ל. ידע יותר ממה שדיבר והיה מתייסר בכל פעם שנאלץ לבקר אותו. קיבוצניק, לוחם ומפקד שהפך לעיתונאי שהעמיק בנושאי בטחון ותמיד נשאר בן אדם. אוהב אדם ואהוב. תחסר לי, תחסר לכולנו".
דני קושמרו כתב: "עיתונאי, ישראלי, לוחם, ציוני, פטריוט, חבר. רוני דניאל, איש שאהב את המדינה הזו, את האדמה שלה, את הלוחמים עליה, הלך מאיתנו בטרם עת. אנחנו אבלים והמומים. תחסר לנו מאוד".
יאיר שרקי כתב: "כולם יכתבו על רוני דניאל העיתונאי והפרשן הבכיר, אבל בשבילי הוא כמו דוֹד שנהג בי מהרגע הראשון בפרגון ובחברות שהתפתחה לשיחות טלפון ארוכות על צבא ויהדות ועל שכול, הקנטות (ועצות) על זוגיות, מתכונים (כן כן) רכילות ברנז׳אית וגם בדיחות קבועות. כבר מתגעגע".
שרקי אף הוסיף עוד סיפור מרגש וכתב: "כשרוני בא לנחם אצלנו בשבעה, הוא קשר שיחה עם אחי הצעיר ומאז התעניין בשלומו. באחת הנסיעות שלו לגבול סוריה לפגוש קצין בכיר, סיפרתי לו שאחי הגולנצ׳יק נמצא בגזרה והצטערתי שלא הספקתי לארגן חבילה. רוני קנה ממתקים וסיגריות וחיפש אותו בבסיס נידח על הגבול…כשהגיע מצא את החייל העייף ישן. הניח את החבילה ליד ראשו והסתלק".
יאיר שרקי ורוני דניאל יונית לוי אמרה בפתח המהדורה המרכזית אמש: "רוני דניאל, חברנו, עיתונאי נדיר, כתב שטח אמיתי, איש עבודה. אין ולא יהיה חרוץ ממנו. ישר כמו סרגל, מוסרי, ומעל הכל - איש עם נדיבות לב אין-סופית. מענטש.
בצה"ל רוני היה לוחם, קצין ומפקד, וכל אלה הוא היה במובנים מסוימים גם פה, בחברת החדשות. אהב את המדינה ואהב את הצבא אבל לא חסך משניהם ביקורת כשהגיע להם, אהב את חבריו ואת מקום עבודתו ולא חסך מאיתנו ביקורת כשהגיע לנו. האבדה גדולה כי מעטים העיתונאים שהם נכס לאומי. רוני בצניעותו היה מסתייג מהאמירה הזאת אם הוא היה יושב כאן הערב, וחבל מאוד שהוא לא. אהבנו אותו מאוד. אהבתי אותו מאוד".
סיון רהב מאיר כתבה: "בזום שנערך לעובדי חברת החדשות בערב ראש השנה, רוני דניאל סיפר בקצרה איזה סיפור אישי. לא כל כך שמעתי מה אמר בהרמת הכוסית הווירטואלית הגדולה הזו, והרגשתי שיש פה איזו פנינה. לכן צלצלתי אליו למחרת והוא שיחזר בשמחה ובהרחבה את הדברים. רוני, הפרשן הצבאי הוותיק והאכפתי, נפטר אתמול במפתיע מדום לב בגיל 73. מצאתי את הדברים שהקלדתי לעצמי בשיחת הטלפון ההיא, והם מוקדשים לעילוי נשמתו:
'כשהייתי נער בן 12, חיים גורי כתב בעיתון 'למרחב'. היה לו טור בימי שישי שכותרתו הייתה 'מה אומרים?'. הוא פרסם שם סיפור קצר שכל כך הרשים אותי ונגע לליבי שגזרתי אותו והדבקתי לי במחברת, ומאז אני זוכר את זה:
בעיירה אחת, אדם אחד נידון למוות. כל אנשי העיירה חשבו שגזר הדין נורא לא מוצדק והפגינו נגד ההוצאה להורג. הם הפגינו יום, יומיים, שלושה, וזה לא עזר להם. ואז השומר בבית הכלא פונה לאיש אחד שממשיך להפגין כל יום ואומר לו: 'מה אתה מפגין? כבר הוציאו אותו להורג, אתה כבר לא יכול לעזור, אתה לא יכול כבר לתקן'. אמר לו האיש: 'אני לא רוצה לתקן, אני עושה את זה בשביל לא להתקלקל בעצמי'. המשפט הזה עשה עליי רושם רב כשהייתי ילד. פעם אפילו דיברתי על זה עם חיים גורי עצמו אבל הוא כבר היה ישיש ולא בדיוק זכר. אבל אני זכרתי, ועדיין זוכר'."
12".