נכדתי אוהבת לראות סרטים, אף על פי שהיא רק בת כמה חודשים

אני לא יכולה לסבול את זה שאני מגיעה לבית נכדתי, ורואה שהושיבו אותה מול מחשב.

לא פעם התפרצתי על ההורים ואמרתי להם שהם מזיקים לילדה.

אין עם מי לדבר. הם לא שומעים.

מה אני יכולה לעשות?

* * *

הנכדה הזו היא הבת שלהם. אין לך מה לעשות, אלא לומר את דעתך, ואת זה כבר עשית.

מלכתחילה, כשאנחנו רואים דבר שנראה לנו שממש פוגע בנכדינו, עלינו לומר אותו לילדינו.

הם לא תמיד יודעים, ומצווה גדולה ליידע אותם.

אבל, כמו שראוי לומר כל דבר שיכול להועיל, כך ראוי שלא לומר דבר שאין סופו להישמע.

כשהטונים עולים והביקורת נשמעת ברמה, הילדים בורחים מהנאמר ולא מקשיבים לו.

את לא יכולה לסבול את הדבר ואת מתפרצת על ההורים?

כשמתפרצים על מישהו, קשה לו להקשיב ולשמוע.

לפעמים הוא אפילו, מבלי משים, עושה כדי לעצבן ולהרגיז, וכך יוצא שלא רק שהם ממשיכים בשלהם, אלא גם ממשיכים במלוא המרץ.

אמרי להם בנחת את דעתך.

הבהירי להם שאת אומרת בצורה ברורה, כדי שלא יזיקו לילד.

הוסיפי ואמרי: "אני לא רוצה להמשיך ליגע אתכם בדברים, לכן לא אעיר על כך, ואם אתם חושבים שזה בסדר, אקבל את הדבר".

מאותו רגע, יש סיכוי שהם יתפסו את עצמם וישנו ממנהגם.

ואת צודקת לחלוטין שאין שום עניין להושיב תינוק רך מול מסך, אפילו לא לזמן קצר.