איך מצליחים ליצור זוגיות ארוכת שנים, שלא מתפרקת?

לא קל לה, לזוגיות. חיות בתוכה דמויות שחושבות הפוך האחת מהשנייה, שמדברות - אבל רק לפעמים מבינות, שעושות זו עבור זו, אך רק לעיתים מצליחות לקלוע. בעבר הייתה הזוגיות גברת מכובדת, לא רבים ויתרו עליה ובלעדיה היה קשה להתאקלם בכפר. כיום, הזוגיות ירדה מגדולתה ואיבדה את הדרה. בכל מקום מגחכים מאחורי גבה ומתבדחים על חשבונה. "מי צריך אותה בכלל?!", שואלים.

מהו הסוד של אנשים שזוכים להזדקן יחדיו גם בעידן שלנו? באיזה סוג של "חומר משמר" הם מתבלים את הזוגיות שלהם? מה עושה את ההבדל בין רעים אהובים שנישאו באש לוהטת שדעכה וכבתה, לבין זוג שגם כשגופם יבש ובלה, החיבור ביניהם נשאר רענן וטרי?

מכאובי החיים ומשבריהם עוברים על כולם. ביתו של אדם הוא כמו עץ במדבר, בלילות הרוחות והקור מכים בו, ובימים השמש קופחת עליו. ישנם גם ימים נעימים, אבל בסוף כולם נשחקים. משנולד האדם, הוא מתחיל להתייבש. גם שקית ניילון לבסוף מתכלה. אך טבעי הוא שקשר, טוב ככל שיהיה, יגיע לבסוף לקיצו.

* * *

שאול המלך מסמל את המלכות שנכזבה. לעומתו, דוד מסמל את המלוכה הנצחית. חז''ל מבינים שהסיבה שמלכותו של שאול נקטעה, אינה רק בשל מעשיו. אצל דוד אירעו מעשים שהיו רעים בעיני ה' אף יותר משאול, אך המלכות לא נלקחה ממנו.

מינויו של שאול למלך הוא הבחירה הטבעית. שאול אדם מרשים ובעל מדרגה רוחנית גבוהה, ''בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם''. ניקיון כפיו מרומז בפסוק ''בן שנה שאול במולכו'' - חז''ל לומדים מהפסוק שהוא היה צח ונקי כתינוק.

שאול היה עניו, אבל הוא גם הבחין באיכויות המיוחדות שיש בו. מעלות שהופכות אותו לאדם הראוי ביותר למלוכה.

שאול מקבל את המלוכה מתוך הבנה, הוא מבין, כביכול, מדוע ה' בוחר בו. התבונה של שאול דומיננטית גם בניהול הממלכה. במלחמת עמלק, שאול משתמש בתבונתו אפילו כנגד ציווי ה' שנמסר ביד שמואל הנביא. שאול מקיים רק מה שנראה הגיוני ומובן בעיניו. כאן נפסקת מלכות שאול.

דוד אינו הבחירה הטבעית למלך. הייחוס שלו לא מבורר, ובני משפחתו מתביישים בו. אולי דווקא בגלל שהבחירה בדוד אינה הגיונית, דוד חש שבחירה של ה' היא משהו עמוק. עמוק הרבה מעבר להבנה ולהגיון, גם מעבר להגיון נעלה.

דוד מתייחס לבחירה של ה' כאל משהו קדוש ומופלא, שלא מסתכם בהגיון גלוי או נסתר. הדבר מתבטא בתגובתו של דוד לניסיונות של שאול להורגו.

מגיע זמן ששאול מאבד את יופיו. הוא נשאר מלך, אבל המנדט כבר לא אצלו. בזמן זה שאול רודף אחרי דוד כדי להורגו. במהלך המרדף נקרות בפני דוד שתי הזדמנויות להרוג את שאול. קרוביו וידידיו לוחצים עליו לפגוע בשאול, לסיים את חיי הסבל ולהתחיל את המלוכה שלו.

דוד מסרב. בעבור דוד, שאול הוא משיח ה'. אף על פי ששאול אחוז ברוח רעה והוא גם חפץ להזיק לו, דוד לא מסוגל להרוג את שאול. דוד לא מתפעל מהיופי והחכמה של המלך – שכבר התדלדלו, הוא חש את הבחירה של ה' בשאול – משיח ה'. אם ה' בחר בו, אזי הוא מלך.

* * *

ההבדל בין שאול לדוד בולט גם כאשר הנביא מגיע לומר דברי תוכחה. בשונה משאול, שהחטא היה הסיבה לסיום מלכותו, דוד מתנהג כבנו של המלך, שתמיד נשאר קשור בו. כשהנביא מוכיח את דוד, אומר דוד ''חטאתי לה'". כאילו אומר, נכון שהתלכלכתי, אבל אני עדיין שלך. הרי מראש לא בחרת בי בגלל היופי שלי או בגלל חכמתי, אלא כי אני שלך, ואני עדיין שלך.

שאול היה משוכנע שהסיבה שהוא מלך, היא כיוון שהוא יודע להנהיג את העם כראוי. כאשר הוא לא נוהג כראוי, גם הוא מבין שאין סיבה שהוא יישאר מלך. לעומתו, לדוד היה ברור שה' בחר בו, בחירה עמוקה ונצחית – ה' רוצה אותו. המלכות נשארה אצל דוד, כי הוא האמין שה' בחר בו ולא בצדדים היפים של אישיותו.

* * *

זוגיות שמאריכה ימים היא לא זוגיות שיש לה הצדקה והסבר טוב יותר מזוגיות שהתפרקה. זוגיות שמאריכה ימים היא זוגיות שלא מחפשת הצטדקות והסברים.

בשלב בו בני זוג מוותרים על הסיבות הגלויות וההגיוניות לקשר הנישואין ומגלים את היותם חצאים של נשמה אחת, הזוגיות שלהם מתחילה לחיות. סיבות וטעמים לא יכולים להחזיק קשר נישואין, הם מסוגלים לתבל ולרענן זוגיות שקיימת בזכות עצמה.

כנראה שמרבית הסיבות שבגללן בחרת את בן הזוג שלך, לא יהיו רלוונטיות בעוד 10 או 20 שנה לאחר החתונה.

כאשר אתם נשואים לא בגלל סיבות, אלא בגלל שאתם מאמינים שאתם אחד של השני, יכנס רוגע חזק ויציבות עמוקה לקשר. בנוסף, תוכלו לזרוק את הפנקסים שלכם, כי אתם לא נדרשים להיות טובים יותר מבן הזוג. פשוט תוכלו לחיות ביחד וליהנות זה מזה.

לפני מספר שנים זכתה בתחרות צילומים תמונה של אישה ובעל בגילאי 90 פלוס הולכים יחדיו. הסיפור מאחורי התמונה הוא שהאיש הזקן חולה באלצהיימר מזה 14 שנים, וכבר שנים ארוכות שהוא לא מזהה את אשתו. המסירות מצד האישה לא פחתה. היא דואגת לו ויוצאת איתו להליכה מידי יום, מלבישה אותו בכבוד ומיטיבה לו ככל יכולתה.

הקשר המיוחד של אישה זו עם בעלה לא נובע מתכונותיו המיוחדות, שכן הוא אפילו לא מזהה אותה. הוא שלה והיא שלו, גם בימים יפים וגם כאשר השמים אפורים.

טיפ: קחו את החתונה שלכם ברצינות. חשבו על כך שהאדם שאתם חולקים איתו את החיים, לא הגיע כדי לרפד אותם עבורכם. הוא נמצא לידכם קודם כל כי באמת בעומק הנשמה שלכם, אתם חלקים של משהו אחד, אתם אחד של השני. ה' רוצה שתממשו את האחדות הזו בתוך המציאות. בהצלחה!   

מנחם וולף הוא יועץ זוגי, BA בפסיכולוגיה mmwolf770@gmail.com