הרב ראובן אלבז: אם לא הבנת את המילה הזאת - סימן שלא הבנת כלום

זכינו בשבוע שעבר להתחיל זמן לימודים חדש וחודש חדש, אייר, שהוא ראשי תיבות א'ני ה'ר'ופאך, לפי שחודש זה מסוגל לישועות ורפואות, רפואת הנפש ורפואת הגוף.

ישנם בני אדם שלדאבון לב חולים בגופם, כואב להם היד, הרגל או כל איבר אחר, וישנם שחולים בנפשם, ברוחם, ברוחניות שלהם, נשמתם חולה ובוכייה בכל העת ומבקשת ומחפשת שירפאו אותה, ובחודש אייר אפשר למצוא עבורה את הרפואה, וזאת מפני שבחודש זה נמצאים אנו בעיצומה של הצעדה הגדולה לקראת חג מתן תורה, לקראת קבלת התורה, שהיא המרפאה והרפואה לאדם, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ (משלי ג', ח'. וע"ע במסכת עירובין נד ע"א מה שדרשו רבותינו בזה), לימוד התורה הקדושה וקיום הלכותיה והנהגותיה הם הרפואה האמיתית לאדם, וכשצועדים אנו לקראתה זוכים אנו לקבל רפואה שלימה לגוף ולנפש גם יחד.

***

ידועים ומפורסמים דברי רבותינו במסכת מכות (דף כד ע"א) בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה (חבקוק ב', ד'). אמונת ה' ויחוד ה', אם יש לאדם את הידיעה וההבנה הזאת שה' יתברך נמצא איתו בכל רגע, יש לו את הכל, ואם אין לו את זה, אין לו כלום!

ראש ישיבה מדופלם ומרצה בכיר בשפה העברית והאנגלית, טס לארה"ב כדי למסור הרצאה בעניין אמונה וביטחון בתרגום לאנגלית רהוטה, לאחר ההרצאה ניגש אליו אחד השומעים בהתלהבות רבה ואמר ששמח והתפעל מאוד מההרצאה ומתרגומה המלא לאנגלית, אך מילה אחת הוא לא הבין מחמת שהרב לא תרגמה, והיא – "הקדוש ברוך הוא".

חשב הרב בלבו ואמר, אם את המילה הזאת לא הבין, סימן שלא הבין כלום! כל עיקר ותכלית השיחה הייתה הקדוש ברוך הוא! אמונה וביטחון בו יתברך והרגשה מוחשית שאנו נמצאים עמו תמיד, שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד (תהילים ט"ז, ח').

בעבר, כשעידן הטכנולוגיה עדיין לא התפתח, היה חסר לבני אדם המון דברים שהיום יש לנו, אך דבר אחד היה להם – הקב"ה, כל הזמן נשמע על שפתיהם משפטי אמונה וביטחון, "בעזרת ה', יעזור ה', ישועת ה' כהרף עין, בשם ה' נעשה ונצליח", וכתוצאה מכך הם הרגישו שיש להם את הכל, כיון שה' יתברך היה איתם. אך בימינו ישנם הרבה אנשים שמבינים הכל ויש להם את הכל, אך דבר אחד חסר להם – הקב"ה, ולכן הם מרגישים תחושת אכזבה וריקנות כאילו אין להם כלום.

חסר לנו את האמונה הפשוטה שהייתה בכל יהודי מהעבר, וכפי שאמר אחד המשגיחים לתלמידיו לאחר מספר שבועות שהתחילו את זמן הלימודים החדש, "ברוך ה' אנו מתקדמים היטב בלימוד, בעיון ובבקיאות, יש לנו הספקים ואנו מצליחים ללמוד בעמקות, ולמסור שיחות נפלאות בענייני מוסר ומידות וקיום המצוות, אך דבר אחד חסר לנו – הפשטות הבהירה שיש בורא לעולם! הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּו עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים (אחד מי"ג עיקרים), וזה הכל, בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה! בזה טמון כל מדרגת והצלחת האדם!".

כמורא בשר ודם

הגמרא מספרת (ברכות כח ע"ב) שכשחלה רבן יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו: רבינו, ברכנו! אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? - אמר להם: ולואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם. אם יהיה לאדם מורא מה' כמו שיש לו מורא מבשר ודם, שלא יראו אותו אנשים, ודאי שהוא יזכור לשמור ולהישמר בתורה ובמצוות.

ותואמים הדברים עם דברי רבינו הקדוש, רבי יהודה הנשיא בפרקי אבות (פ"ב מ"א), הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין. כשאדם ישכיל, יבין וידע שעין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיו נכתבים, הוא יזהר מלחטוא.

בעבר חשבנו שרק כותבים את מעשי האדם, אך באמצעות התפתחות הטכנולוגיה נוכחנו להבין שגם מצלמים ומקליטים את הכל, ויתירה מכך אף מצרפים ומתעדים בו זמנית את מחשבותינו (כעין "פס קול", כך יראו לאדם גם "פס מחשבה"), וּבֹחֵן לִבּוֹת ה' (משלי י"ז, ג'), וטבע האדם כשמצלמים ורואים אותו הוא נזהר יותר, שהעניבה תהיה בדיוק במקום הנכון, והמגבעת לא תהיה הפוכה, ולמה? יש מצלמה, עין רואה! וכן בדיבור נזהר האדם לדבר בלשון מקובלת ונקיה, כיון ששומעים אותו.

ואם כך כשעיני בני אדם רואים אותו, קל וחומר שה' יתברך צופה ומביט בו, עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד', י'), אם ידע האדם וישיב אל לבבו שה' יתברך מצוי בכל מקום ומקום וכל מעשיו ופעולותיו מצולמות ומתועדות, הוא ימנע מלחטוא ויתחזק ויתעצם בקיום התורה והמצוות. וזה כל תכלית עבודתנו בזה העולם להפנים ולהשיב אל לבבנו את הידיעה הזו.

ואין די להתחזק בדבר זה פעם אחת ודיו, אלא צריך להתחזק בידיעה וההבנה הזאת בכל פעם ופעם, וכפי שהעיד על עצמו הגאון הצדיק, המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בדופקו על בימת ישיבת פונוביז', "נער הייתי גם זקנתי, בן תשעים שנה אנוכי, ויודע אני בעצמי שאם אסיח דעתי כמה רגעים מאמונת ה', שהוא צופה ומשגיח ומביט, כבר ארד ואפול מדרגתי שאני נמצא בה".

***

הגאון רבי שלמה וולבא זצ"ל, משגיחה הרוחני של ישיבת "באר יעקב" לפני כשישים שנה, הלך לזקן המשגיחים של הדור הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, משגיח דישיבת פונוביז' דאז, כדי לקבל הדרכות והנהגות כיצד להנהיג את צעירי הצאן שעליהם מונה להיות משגיח.

לאחר שהגיע, שאלו רבי יחזקאל לוינשטיין שאלה מפתיעה, "תגיד לי, האם אתה מאמין בה', יש לך אמונה בהקב"ה?". הרב וולבא זצ"ל שהיה עדיין צעיר לימים, צחק מעט בליבו על השאלה, הרכין את הראש וענה לרב בהחלטיות, "ודאי, כבוד הרב!".

רבי יחזקאל לוינשטיין חזר שוב על השאלה, וכששמע שוב את התשובה ההחלטית, פתח ואמר: "אם יש לך אמונה בה', יש לך הכל! עלה והצלח, תגיד לתלמידים ותנהיג אותם שיש ה' יתברך, יש בורא לעולם, והוא נמצא איתנו בל מקום וזמן, ועין רואה ואוזן שומעת וכל מעשינו בספרים נכתבים (אבות פ"ב מ"א), זוהי ההנהגה שצריך להנהיג את התלמידים, ודי בכך, כי אם יש את זה, יש הכל!".

ונסיים במעשה שסיפר מרן הרב שך זצ"ל לתלמידיו, בבחורתו כשהתגורר בחוץ לארץ, יצאו כל המתפללים בראש השנה לערוך את סדר התשליך ליד אחד הנהרות הסמוכות, הנהר היה על גבול תחום שבת ולכן סימנו והזהירו את כל ההמון שלא לעבור את הנהר, כדי שלא להיכשל חלילה באיסור תחומין. והנה במהלך התשליך הגיחה רוח חזקה והעיפה את כובעו של אחד מהבחורים אל העבר השני של הנהר, מחוץ לתחום שבת.

בתחילה, מספר הרב שך, אותו בחור היסס מעט ולא ידע מה לעשות, אך לאחר כמה רגעים הוא רץ במהירות עצומה, עבר את הנהר, לבש את המגבעת וחזר בחזרה למקומו. ובכך נכשל באיסור תחומין בשבת. המשיך הרב שך ושאל, באותו רגע עצרתי להתבונן וחשבתי לעצמי, אותו בחור בתחילה היסס והסתפק אם ללכת ולהביא את הכובע, אך לבסוף לא יכול היה לעמוד בניסיון, לאבד מגבעת כה יקרה, וגם להמשיך את ימי ראש השנה בישיבה בלי מגבעת ולהיות משונה מן הבריות, ולכן נכשל. "אך דבר אחד עדיין לא הבנתי", המשיך הרב שך ואמר, מדוע הוא רץ כל כך במהירות, הניח את הכובע בראשו וחזר בחזרה?, והתשובה היא, כיוון שהוא רצה לרמות את הקב"ה, רץ בזריזות "לפני" שהקב"ה "ירגיש" (כביכול) ויראה אותו, הוא הסיר באותו רגע את ה' יתברך מעליו, ולא שם את ה' לנגד עיניו, שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד (תהילים ט"ז, ח'). וזה עומק דברי הגמרא, בא חבקוק  והעמידן על אחת, שנאמר וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה (חבקוק ב', ד'), להאמין בה', לבטוח בה', ולדעת תמיד שהוא נמצא איתנו.

יהי רצון שנזכה להתחזק באמונה וביטחון בו יתברך ובזכות כך נראה בקרוב בקרוב בגאולת ישראל השלימה. זמן קיץ מוצלח לכל צעירי הצאן בתלמודי התורה, בחורי הישיבות ואברכי הכוללים היקרים והמסולאים בפז, יהי רצון שנפרה ונרבה בתורה ובמצוות, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח (ירמיה כ"ג, ו'), אמן.