על קצה הלשון - איך הלשון שלנו פועלת?

שתי הפרשות שאנו קוראים השבת עוסקות בצרעת, המגיעה על עוון לשון הרע. מדוע מכונה הדיבור על אדם אחר בשם לשון הרע דווקא?

הלשון היא איבר שרירי אשר נמצא בפה. היא מהווה חלק חשוב מאוד מאפשרות הדיבור שלנו, כיוון שאנו משתמשים בה על מנת להפיק צלילים שונים. חלק מן האותיות – בעיקר האותיות ד', ט', ל', נ' ו-ת', דורשות פעולה של הלשון על מנת שניתן יהיה לבטא אותן (לכן האותיות הללו מכונות "אותיות לשוניות"). הלשון מסייעת גם בהגייה של עיצורים אחרים, שאינם דורשים שימוש בה באופן ישיר, ולמעשה, ברור לכל בר דעת שאדם ללא לשון – לא יוכל לדבר. זוהי, ככל הנראה, הסיבה ששפת הדיבור שלנו מכונה "לשון". הדבר נכון, אגב, גם בשפות אחרות. באנגלית, לדוגמה, המושג "שפת אם" מתורגם כ-"mother tongue" – "לשון אם".

הלשון היא איבר מיוחד מאוד, והיא משמשת לא רק לדיבור, אלא גם לאכילה. מלבד העובדה שהיא מניעה את האוכל בתוך הפה, הלשון גם מכוסה בכ-10,000 פקעיות טעם, אשר קולטות מולקולות מן המזון שנכנס אל הפה. הפקעיות קולטות מולקולות מנוזלים בלבד. הרוק שבפה מסייע להיווצרות של הנוזלים הללו, ולהמסה של המזון המוצק שנכנס אל הפה. המידע שנקלט בפקעיות הטעם מועבר אל המוח, וכך אנו גם חשים בטעמו של המזון, ומבחינים בין מזון שטעים לנו, לזה שטעמו אינו ערב לפינו. הלשון היא גם השריר החזק ביותר בגופנו, ביחס לגודלה.

גם לבעלי החיים השונים ישנה לשון, והם עושים בה שימושים שונים ומגוונים. החתולים, למשל, משתמשים בלשונם כדי לנקות את פרוותם מלכלוכים. הצפרדעים צדות זבובים וחרקים שונים באמצעות לשונן הארוכה. כלבים מוציאים את לשונם החוצה על מנת לאדות את הנוזלים שעליה, והפעולה משמשת אותם כתחליף להזעה. גם לתוכים יש לשון, והיא מסייעת לתוכים המדברים בהגיית מילים.