סיון רהב מאיר על אפקט איקאה: למה הילדים שלכם צריכים לעזור ולנקות לפסח?

פרופ' דן אריאלי כתב פעם על "אפקט איקאה": אם אנחנו מרכיבים בעצמנו חפץ שקנינו, אם אנחנו משקיעים בו מחשבה ואנרגיה וזמן – אנחנו נקשרים אליו יותר. אנחנו חשים כלפיו יותר אכפתיות, בגלל המעורבות האישית שלנו. מוצר מוכן מן הקופסה פשוט לא מעורר כזו חיבה.

השבוע מסיימים לקרוא את ספר שמות. פרשות ויקהל־פקודי שחותמות את הספר עוסקות בבניית המשכן, והרב פרופ' יונתן זקס כתב שכמו "אפקט איקאה", צריך לדבר גם על "אפקט המשכן": יש פה תיאור מפורט של כל מה שאנחנו אמורים לעשות. לפעול, להרכיב, לתרום – הכל כדי לבנות מרכז רוחני שילווה אותנו במדבר. אבל למה בעצם? אלוקים הרי יכול לקרוע את ים סוף ולהכות בעשר המכות, אז מדוע אנחנו צריכים בכלל לטרוח? למה לגרום לנו לעבוד קשה? התשובה היא שהאפקט הזה עושה אותנו יותר אקטיביים ואכפתיים. אם בשבועות האחרונים התורה סיפרה על תלונות ועל חטאים, עכשיו לעם יש משימה, יש חזון, אין להם זמן לשטויות. הניסים הוחלפו במעשים. הם הפכו מצופים לכוכבים ראשיים בעלילה.

ילדים שההורים לא עושים עבורם שיעורי בית, אלא מלמדים אותם לעמול ולהשקיע – יחושו קשורים יותר לחומר הלימוד. ילדים שיעזרו כעת וינקו את הבית לפסח ־ יחושו קשורים יותר גם לליל הסדר. יש עוד אינספור דוגמאות כאלה, וכל אחד יכול לחפש אותן סביבו.

הפרשות שחותמות את ספר שמות מזכירות לנו: המתנה הגדולה ביותר שאפשר לתת לזולת היא לא לתת לו מתנה, אלא משימה משמעותית.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".