סיון רהב מאיר: בין חוקי "סור מרע", צריך גם "עשה טוב"

אסף ויצמן התחיל את השבוע שעבר בפריז, וסיים אותו בפריז. באמצע היה בארץ, כדי להתחסן. הוא ורעייתו ענהאל עובדים כשליחי הסוכנות היהודית ובני עקיבא בצרפת, והשבוע חזרו לשם כשליחים עוד יותר גאים של המדינה ששלחה אותם.

"בשבת קראנו את פרשת משפטים", כתב לי בשבוע שעבר אסף ממלון דן פנורמה בתל אביב, מהבידוד. "בכל שנה אני מחכה לפרשה הלכאורה משעממת הזו, שמלאה בחוקים ובהוראות לניהול חברה ומדינה. רוב החוקים יכולים להופיע תחת הכותרת 'סור מרע', כלומר אל תפגע בזולת. כדי שנוכל לנהל חיים משותפים צריך כללים, כדי שלא תהיה אנרכיה. אבל באמצע הפרשה מופיעה הפתעה. שתי מצוות בסגנון אחר לגמרי מופיעות שם: 'כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה – הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ'. וגם: 'כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ – עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ'. למה שמערכת שלטונית תודיע שזו חובה להחזיר אבדה לבעליה? מה זה משנה האם אנחנו עוזרים לאדם שאנחנו שונאים? פה פתאום הכותרת משתנה, לא 'סור מרע' אלא 'עשה טוב'. ככה בונים חברה יהודית. לא על הזכויות של האחר, אלא על החובות שלך.

ביום שישי שעבר כינסו את כל הדיפלומטים והשליחים בצרפת ואנגליה לפגישה דחופה בזום. הודיעו לנו שיש טיסה מיוחדת לקבלת החיסון. שנה שלמה אני שומע מצרפת על הפירוד בינינו, והנה פתאום – איזו ערבות הדדית, איזה 'עשה טוב'. ככה מדינה יהודית מתנהגת. הרי אפשר היה להקטין ראש, תכלס זה מבצע מספיק מסובך גם בלעדינו. אבל החליטו להפוך עולמות בשבילנו, ממשרד החוץ דרך הסוכנות, ועד פיקוד העורף ואל על (צוות המטוס תיפקד בתודעה שזה מבצע אנטבה). אנחנו מתחסנים ראשונים בעולם בזכות המדינה שלנו, ואז חוזרים לצרפת ומקווים בשביל שכנינו שיוכלו להתחסן גם הם במהרה. אנחנו מגיעים לישראל בלי לפגוש את ההורים והחברים, וחוזרים לפה עוד שלושה שבועות למבצע דומה. זו פשוט הזיה, אבל זה העולם היום. נקווה שבקרוב – גם בזכות המבצע הזה – הוא יהיה קצת פחות הזוי".

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".