מהי חכמת הפרצוף? סיפור נפלא על עבודת המידות

יֶשְׁנוֹ סִפּוּר יָדוּעַ, הָיָה אָדָם יָדוּעַ שֶׁנָּסַע בְּסִיבִּיר שֶׁבְּרוּסְיָה עַל סוּס וַעֲגָלָה וּבְסִיבִּיר הָיָה קֹר עַז וְשֶׁלֶג .
הָיוּ מִסְפַּר אֲנָשִׁים עַל הָעֲגָלָה שֶׁעָלֶיהָ הָיָה גַּם חָבִית מְלֵאָה בַּשֵּׁכָר שֶׁנּוֹעַד לִשְׁתִיָּה וּלְחָמוּם גּוּפָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים בַּמֶּרְכָּבָה, כַּאֲשֶׁר בְּכָל פַּעַם הֵם שָׁתוּ מְעַט לְחַמֵּם אֶת גּוּפָם.
אֶחָד הַנּוֹסְעִים הָיָה הָיָה אָדָם לֹא כָּל כָּךְ חָכָם, וּלְאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁבְּכָל פַּעַם שׁוֹתִים מְעַט מֵהֶחָבִית וּמִתְחַמְּמִים בְּגוּפָם הֶחְלִיט לְחַבֵּק אֶת הֶחָבִית. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁאַר הָאֲנָשִׁים מָה מַעֲשָׂיו, מַדּוּעַ הוּא מְחַבֵּק אֶת הֶחָבִית? עָנָה לָהֶם, בְּכָל פַּעַם אַתֶּם שׁוֹתִים כּוֹס וּמִתְחַמְּמִים בְּגוּפְכֶם לָכֵן אֲנִי מְחַבֵּק אֶת הֶחָבִית כְּדֵי שֶׁאוּלַי תְּחַמֵּם אֶת  כָּל גּוּפִי. לָעֲגוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים בַּעֲגָלָה וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁחִבּוּק הֶחָבִית לֹא יְחַמֵּם לוֹ אֶת הַגּוּף.

אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אַךְ אִם הוּא לֹא חַי אֶת הַדָּבָר בְּתוֹכוֹ זֶה לֹא יְחַמֵּם אוֹתוֹ. אָדָם בִּכְדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת הַתּוֹרָה הוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת אֶת הַתּוֹרָה לְעָמָל בָּהּ, לְהַרְגִּישׁ וּלְהַקְפִּיד עַל כָּל דָּבָר שֶׁבַּתּוֹרָה, רַק כָּל רַק אָז הַתּוֹרָה נִכְנֶסֶת בְּתוֹכוֹ.
בִּכְדֵי לְלַמֵּד כָּל מִקְצוֹעַ נִתָּן לָשֶׁבֶת בַּיָּם אוֹ לִשְׁכַּב וְלַלְּמֹד סִפְרֵי מִקְצוֹעַ וְכָכָה לִרְכֹּשׁ מִקְצוֹעַ ,לֹא כָּךְ הַתּוֹרָה לֹא נִתַּן לְלַמֵּד גְּמָרָא בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ מִכַּוֵּן שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהָבִין דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר בְּדֶרֶךְ זוֹ, אִם לֹא תִּהְיֶה בְּרֶטֶט וְחַלְחָלָה, אֵימָה וַחֲרָדָה כַּאֲשֶׁר אַתָּה לוֹמֵד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לֹא תּוּכַל לְהָבִין כְּלוּם. בַּלִּמּוּד הַתּוֹרָה אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּלִי קַבּוּל בִּכְדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.
יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא מְבִינִים מָה מַשְׁמָעוּת שֶׁל הַמִּלָּה טוֹב, וְכַאֲשֶׁר מְדַבְּרִים אִתָּם בְּמַטְבֵּעַ שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים אוֹתוֹ הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהָבִין מָה רוֹצִים מֵהֶם. לָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם חַי וּמַרְגִּישׁ אֶת הַתּוֹרָה הַמְּצִיאוּת הִיא מְצִיאוּת אַחֶרֶת.
 לָכֵן עוֹמֵד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ,קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁנּוֹלַד קָדוֹשׁ אַךְ עִם נֶפֶשׁ מֻרְכֶּבֶת שֶׁעָמֵל וְעָבַד לַזִּכּוּךְ וְקָדוֹשׁ נַפְשׁוֹ.
הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שֶׁפַּעַם הָיָה מֶלֶךְ שֶׁשָּׁמַע עַל גְּדֻלָּתוֹ וְצִדְקוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ חָשַׁב בְּלִבּוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לָדַעַת מִי זֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בֶּאֱמֶת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלוֹשָׁה צַיָּרִים וּבַקֵּשׁ מֵהֶם בַּסֵּתֶר לְצַיֵּר אֶת פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּמְדֻיָּק וּבִקֵּשׁ מֵהַצַּיָּרִים שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אַךְ לֹא יְסַפְּרוּ לָאִישׁ עַל מַעֲשֵׂיכֶם. הָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת הַצַּיָּרִים לַמִּדְבָּר בַּחֲשָׁאִיּוּת צִירוֹ אֶת קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵבִיאוּ אֶת תְּמוּנַת קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ קָרָא לַחֲכָמִים שֶׁמְּבִינִים בְּחָכְמַת הַפַּרְצוּף הֶרְאָה לָהֶם אֶת צִיּוּר פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא גִּלָּההֶם מִי הוּא וּבַקֵּשׁ שֶׁלְּפִי תָּוִי פָּנָיו יְתָאֲרוּ אֶת הָאָדָם שֶׁהֵם רוֹאִים. חַכְמֵי חָכְמַת הַפַּרְצוּף לְתַדְהֵמַת הַמֶּלֶךְ  אָמְרוּ מִדּוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
כַּעַס הַמֶּלֶךְ עַל הַחֲכָמִים עַל דִּבְרֵיהֶם וּמָה שֶׁאָמְרוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַמֶּלֶךְ חָשַׁב שֶׁהֵם מְרַמִּים אוֹתוֹ וְאָסַר אוֹתָם בְּבֵית הָאֲסוּרִים. הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ עוֹד שְׁלוֹשָׁה צַיָּרִים לְצַיֵּר אֶת קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּחֲשָׁאִיּוּת ,הֵבִיאוּ אֶת הַתְּמוּנָה לַמֶּלֶךְ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה .שׁוּב הֵבִיא הַמֶּלֶךְ חֲכָמִים שֶׁמְּבִינִים בְּתוֹרַת הַפַּרְצוּף וְשׁוּב נֶאֶמְרוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּל הַמִּדּוֹת הַקָּשׁוֹת וַהֲרָעוֹת. הִרְהֵר הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ יֵשׁ כָּאן דָּבָר מוּזָר וְלֹא מוּבָן ,הֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לַמִּדְבָּר עִם הַצִּיּוּר שֶׁצִּיְּרוּ הַצַּיָּרִים. הִסְתַּכֵּל בְּצִיּוּר וּבְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה שֶׁהַצִּיּוּר מְדֻיָּק ,כָּךְ נִרְאֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. נָגַשׂ הַמֶּלֶךְ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשָׁאַל הַאִם הוּא מֹשֶׁה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל,לְפִי קְלַסְתֵּר הַפָּנִים זֶה פָּנָיו בִּמְדֻיָּק וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע עַל צִדְקוּתוֹ  וּגְדֻלָּתוֹ אַךְ לְפִי חַכְמֵי הַפַּרְצוּף הוּא שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶת כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְהַקָּשׁוֹת אֵיךְ זֶה אֶפְשָׁרִי?
עָנָה לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָכוֹן ,יֵשׁ לִי אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת לְמִדּוּת הָרָעוֹת וְהַקָּשׁוֹת שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵחַכְמֵי הַפַּרְצוּף ,אַךְ אֲנִי עָבַדְתִּי וְנִלְחַמְתִּי לְשַׂבֵּר אֶת טִבְעִי בִּכְדֵי לֹא לְעֵבֶר וּלְהַגִּיעַ לְמִדּוּת הַקָּשׁוֹת וְהָרָעוֹת שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵחַכְמֵי הַפַּרְצוּף.
וְזֶה כְּלָל לְכָל אָדָם, אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ הִתְמוֹדְדוּת לֹא פְּשׁוּטוֹת אַךְ כַּמָּה שֶׁאָדָם יִתְמוֹדֵד וַיִּלָּחֶם עִם עַצְמוֹ יַגִּיעַ לִדְרָגוֹת וּמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת.