אמונה
האם יכול להיות שלאדם אחד נחסמה הדרך לתשובה?!
"אחר" אמנם לא שמע בת קול משמים. הוא שמע את קולו של הלב שלו! הוא היה משוכנע כל כך שאין לו סיכוי, שהוא אינו יכול להיטיב את דרכו, עד שהוא סבר שהוא שומע בת קול משמים
- הרב אייל אונגר
- י"ג שבט התשפ"א
(צילום: shutterstock)כאשר אנו מוצאים את עצמנו מתבוססים במצב של חוסר אונים ותחושת ייאוש קשה – עלינו לעצור ולהזכיר לעצמנו: אין בעולם ייאוש כלל! תמיד ניתן לתקן, שהרי בורא העולם נתן לנו את הדרך בה ביכולתנו להפוך רע לטוב!
פתגם יפה אומר: "אל תאמר לבורא עולם כמה הבעיות גדולות, אלא תאמר לבעיות כמה בורא עולם הוא גדול".
אכן, יתכן בהחלט ששגינו, טעינו, נכשלנו. אבל בכך זה נגמר! מה שהיה עד כה, לא בהכרח שיהיה גם הלאה! גם אם עד היום לא היינו מי שאנו רוצים ויכולים להיות, זה לא אומר שמחר אנחנו לא יכולים להיות אנו עצמנו. ברגע אחד הכל יכול להשתנות, אנחנו יכולים לצאת לדרך חדשה, דרך שתוביל אותנו אל פסגת הר האושר.
אין ייאוש בעולם. הייאוש – אינו נמצא בעולם, אלא בתוך לבו של האדם, והוא מהווה את אחד מכלי מלחמתו של היצר הרע!
הרב דסלר, בספרו "מכתב מאליהו", מביא בשמו של הבעל שם טוב הקדוש רעיון נפלא, ממנו נוכל ללמוד את יסוד הדברים שהזכרנו זה עתה. וכך הוא אומר: הגמרא במסכת חגיגה (טו) מספרת, שאלישע בן אבויה, הלא הוא "אחר", רבו של רבי מאיר, אשר יצא לתרבות רעה – שמע בת קול שאומרת: "שובו בנים שובבים – חוץ מ'אחר'".
ולכאורה, עלינו להבין: כיצד יתכן שדווקא "אחר", אדם שחטא כל כך והגיע עד לדיוטה התחתונה, זכה לשמוע בת קול משמים? ובכלל, מדוע שבת קול משמים תאמר ש"אחר" אינו יכול לחזור בתשובה? הרי התשובה הינה אחד מיסודות התורה, ואנו מוצאים שאדם יכול לשוב בתשובה תמיד – אפילו עד דכדוכה של נפש! עד הרגע האחרון של חייו! כיצד יתכן שדווקא בפני "אחר" נחסמה דרך התשובה?
אכן התשובה היא, אומר הבעל שם טוב, ש"אחר" אמנם לא שמע בת קול משמים. הוא שמע את קולו של הלב שלו! הוא היה משוכנע כל כך שאין לו סיכוי, שהוא אינו יכול להיטיב את דרכו, עד שהוא סבר שהוא שומע בת קול משמים, המחזקת את התחושה בה היה חדור. אולם לאמיתו של דבר, הוא לא שמע בת קול משמים, והדמיון שלו רק ביטא את עוצמת הייאוש שהוא חש!
הוא לא רצה לשוב בתשובה ולכן הוא האמין ל"קולות" שהוא שמע, או יותר מדויק, שהוא רצה לשמוע (מכתב מאליהו חלק ד' עמוד 289).
ואמנם, בגמרא שם מבואר שרבי מאיר, תלמידו של "אחר" – לא אמר נואש גם לאחר שרבו סיפר לו על בת הקול ששמע. משום שרבי מאיר הבין, שהקול ששמע "אחר" – אינו בת קול משמים, אלא קול של ייאוש שבקע ממעמקי לבו! רבי מאיר ידע את הכלל: הוא ידע שאין ייאוש בעולם כלל! שכל אדם, בכל מצב, יכול תמיד להשתנות ולצאת לדרך חדשה.