"את אושוויץ שרדתי עם חברים, אבל מול החורף בקורונה, לבד, כבר אין לי כח"

מה אתם הייתם עושים, אם פגשתם מישהו שהצליחה בשארית כוחותיה לברוח מאושוויץ כשכל משפחתה נהרגה שם, והיא מבקשת ממך משהו לאכול, תנור חימום.

יש סיכוי שהיא הייתה נתקלת בהתעלמות מוחלטת שלך?

מה אתם הייתם עושים אם היה מגיע אליכם ניצול שואה שלא נותר לו עוד איש בעולם והוא מספר לכם שהוא  הולך לישון בקור מצמרר וברעב בזמן שאתם בבית שלכם לא ממש רחוק ממנו יושבים לארוחת ערב משביעה?

יש סיכוי שהייתם נותנים לו להמשיך לרעוב ממש כמו שהוא חווה שם במחנות בשנים הנוראות?

בימים אלו של הקורונה, רבים סובלים. אנשים נמצאים בחל"ת, לא יודעים מה יהיה מחר. התקופה היותר קשה היא החורף. קר וקשה למי שאין תנור בבית וגם אם יש לו תנור, אין לו כסף לשלם על חשמל. עוד יותר קשה לקשישים, אנשים טובים שכל חייהם נתנו לכולם ועכשיו, למרבה הצער, לפעמים - לא נעים לומר – שוכחים אותם. ומעל לכל, נמצאים הקשישים שורדי השואה. הם, כבר עברו מנה איומה של ייסורים שלא יוצאת מהם לרגע.

כשמוטי ליבר, סיפר לנו על הילדות הנוראה בה נרצחה אמו מול עיניו ועל הרגעים שהוא עמד מול כיתת יורים וברח – בכינו איתו.

אבל בכינו עוד יותר כשהבנו שהוא, שפרנס את עצמו בכבוד במשך שנים, אמנם נמצא לפחות בבית חם שדואג לו, אך ישנם רבים כל כך שעדיין צריכים להתמודד עם חרדות קיום בשל הוצאות רבות לתרופות וכל מה שאדם צריך כדי לחיות.

אין אדם בעולם שיישאר אטום לזעקת שורדי השואה בחורף הקורונה הקר הזה.

במחלקת החסד של הידברות, הוחלט לעשות הכל, הכל, כדי שלא יהיה רגע אחד של סיוט לאנשים המופלאים האלה. הם יקבלו תנורים ושמיכות חדשות, מזון ותרופות וגם אוזניים מקשיבות.

עושים סוף לזוועה עמה הם מתמודדים בימים הללו. אלפי ניצולי שואה מחכים לנו. שלא ניזכר מאוחר מדי...

לא נשארים אטומים, מחייגים עכשיו למוקד מחלקת החסד של הידברות 073-222-12-12 או היכנסו לכאן.

 וגם בקורונה, נותנים להם עוד יום של שקט, עד כמה שניתן. הם מחכים לך!

(הסיוע מתמקד בקשישים שורדי שואה אולם ממש לא מסייע רק להם אלא גם לרווחתם של קשישים רבים הנתונים בימים אלו לבדם ואין מי שיסייע להם בתקופה הנוראה אותה הם חווים)