סיון רהב מאיר על המהומות בוושינגטון: לא כל טרלול אמריקני צריך להביא לכאן בכוח

שלוש תגובות של יהודים אמריקאים הגיעו אלי לווטסאפ ביום רביעי בלילה, כשוושינגטון סערה. הרב אלחנן פופקו, ידיד מניו יורק, היה הראשון לשלוח, מזועזע, את תמונות האנרכיה מוושינגטון, עם פרשנות: "אמרתי לכם", כתב. "אני אוהב מאוד את ישראל, אבל מאוד לא אוהב טראמפיזם. זו תמצית הדילמה היהודית שלי, והישראלים פשוט לא מבינים אותה. לכאורה הוא הנשיא הכי פרו ישראלי, אבל עכשיו ראינו שהוא גם פרו אנרכיה. החיים מורכבים".
אילנה, חברה משכונת פייב טאונז, שלחה לי את הכותרות שרצו באותה שעה, עם אימוג'ים של דמעות. אכן קשה היה לראות ככה את הדמוקרטיה החזקה בעולם. "עלייה היא הדרך היחידה לחירות!", הצהירה בהתרגשות, "מה שקורה כאן זו הפקרות מבישה". העתקתי את הטקסט שלה ושלחתי, בלי שמה, לידיד אחר, שעלה לפני שנים מאותה שכונה. "נו, באמת. רק דיבורים, אל תתרגשי. מחר בבוקר היא תתחרט. נוח שם".
השלישית הייתה מורה מלוס אנג'לס, ישראלית לשעבר, שעקבה אחרי הפיד בניו יורק ובישראל במקביל. "אתם דפוקים? אתם דבילים?", כתבה והזכירה לי שוב שהיא ישראלית ולא אמריקאית. "אני רואה שאתם ישר אומרים שזה כמו אצלכם – שככה הימין יעשה אם ביבי יפסיד, או שככה עושים מפגיני בלפור משמאל. אנרכיה. נו די. תפסיקו להשוות ולחשוב שכל דבר רע יגיע גם אליכם. ישראל פי מיליון יותר יציבה ושפויה, ואני יודעת על מה אני מדברת". היא צודקת. עברנו את ההתנתקות, אלטלנה, רצח רבין, פיגועים קשים, מלחמות. מה שעובר על ידידתנו הגדולה הוא עצוב, אבל לא צריך לשים את עצמנו במרכז כל הזמן, ולא כל טרלול אמריקני צריך להתאמץ ולייבא לכאן בכוח.

הטור פורסם בעיתון "בשבע".