5 דקות תורה ביום: מדוע אפילו צדיקים גדולים עוברים בפתחו של גהנום?

א. כָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ שֶׁהָאֵשׁ הֲכִי שׂוֹרֶפֶת נִמְצֵאת בַּגֵּהִנֹּם. וְכָל אָדָם מִדֵּי פַּעַם חוֹשֵׁב וְתוֹהֶה הַאִם הוּא יַגִּיעַ אֵי פַּעַם לְשָׁם, אָז רֵאשִׁית, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁכִּמְעַט כָּל אֶחָד מַגִּיעַ לְשָׁם, וַאֲפִילוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֶפְשָׁר שֶׁיַּעַבְרוּ דֶרֶךְ הַגֵּהִנֹּם לְנַקּוֹת מֵעַצְמָם אֶת מְעַט הַלִּכְלוּךְ שֶׁהִצְטַבֵּר עַל הַנְּשָׁמָה מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. אוּלָם, יֵשׁ עֵצָה אֵיךְ "לְצַנֵּן" מְעַט אֶת אֵשׁ הַגֵּהִנֹּם, כָּךְ שֶׁגַּם כְּשֶׁעוֹבְרִים זֶה לֹא יִכְאַב כָּל כָּךְ. מָה הָעֵצָה? לְדַקְדֵּק בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. וְכָךְ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת טו'): "אָמַר רַבִּי חֲמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ - מְצַנְּנִין לוֹ גֵּיהִנֹּם".

ב. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לָמְדוּ כָל כָּךְ אֵיךְ לְדַקְדֵּק בָּאוֹתִיּוֹת וְלָכֵן זֶה קְצָת מַפְחִיד לַעֲמֹד לְיָדָם בְּעֵת שֶׁקּוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע. לְדֻגְמָא: יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁכְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת "שְׁמַע" וּמַדְגִּישִׁים אֶת הַ"עַיִן" נִרְאָה כְאִלּוּ הֵם עוֹמְדִים לְהָקִיא. וּכְשֶׁהֵם אוֹמְרִים אֶת הָאוֹת ד' הֵם כִּמְעַט נֶחְנָקִים וְאוֹמְרִים "דַּה" אוֹ מְזַמְזְמִים "זזזזזזז" כְּמוֹ דְבוֹרָה, וְלָכֵן צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ וּבְמָה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק וּלְבַצֵּעַ זֹאת בְּלִי לְהַכְנִיס אֶת כָּל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְפַחַד.

ג. רֵאשִׁית, כְּשֶׁאוֹמֵר שְׁמַע צָרִיךְ לְהַדְגִּישׁ אֶת הָאוֹת עַיִן שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע "שְׁמָא". לְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁאוֹמֵר "יִשְׂרָאֵל" יָשִׂים לֵב לְהַדְגִּישׁ אֶת הַ"י", שֶׁלֹּא יֹאמַר "אִישְׂרָאֵל".

ד. בַּמִּלָּה "אֶחָד" יֵשׁ לְהַאֲרִיךְ מְעַט בַּ"ח" וּלְכַוֵּן שֶׁה' שׁוֹלֵט בְּשִׁבְעָה רְקִיעִים וּבָאָרֶץ. (בְּיַחַד 8 - ח') וּכְשֶׁאוֹמֵר אֶת הָאוֹת "ד" צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּהּ זְמַן מַסְפִּיק שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁה' שׁוֹלֵט בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.

ה. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בַּד'? וּבְכֵן, יֵשׁ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת. יֵשׁ הַמְּדַקְדְּקִים לַהֲגוֹת אֶת הַד' הָרְפוּיָה כְּמוֹ הָאוֹתִיּוֹת TH בְּאַנְגְּלִית וְאָז אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, יָכוֹל לוֹמַר רָגִיל אֶת הָאוֹת ד' וְרַק לְהַאֲרִיךְ בְּהוֹצָאַת הָאֲוִיר מֵהַפֶּה לְאַחַר מִכֵּן.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ה', א')

"בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ"

כָּל אֶחָד מֵהַקּוֹרְאִים הַיְּקָרִים, מֻזְמָן לְהִכָּנֵס לְאֵיזוֹ יְשִׁיבָה שֶׁיִּרְצֶה וּלְהַקְשִׁיב לִשְׁנֵי בַּחוּרִים צְעִירִים הַלּוֹמְדִים יָחַד דַּף גְּמָרָא. בְּכַמָּה דַּקּוֹת תוּכְלוּ לְהַבְחִין בְּכַמָּה דְּבָרִים: א. שֶׁאַתֶּם לֹא מְבִינִים, אוֹ מְבִינִים מְעַט מְאֹד מִמַּה שֶׁהֵם מְדַבְּרִים. ב. שֶׁהֵם מְדַבְּרִים דִּבְרֵי חָכְמָה עֲמוּקִים מְאֹד. ג. הַמַּהֲלָכִים שֶׁהֵם עוֹשִׂים בִּסְבָרָא וּבְהִגָּיוֹן מַפְלִיאִים... וּבֶאֱמֶת, "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מַחְכִּימַת פֶּתִי". הִנֵּה לְפָנֵינוּ סִפּוּר שֶׁמַּרְאֶה זֹאת.

בִּתְקוּפַת הָרְדִיפוֹת בִּסְפָרַד הָיָה מָקוֹם יָדוּעַ שֶׁבּוֹ הָיָה אָסוּר לִיהוּדִים לַעֲבוֹר, וּמִי שֶׁעָבַר בּוֹ יָכוֹל הָיָה הַמְּמֻנֶּה לְהוֹרְגוֹ... פַּעַם קָרָה שֶׁיְּהוּדִי בֶּן תּוֹרָה לֹא יָדַע מֵחֹק זֶה וְעָבַר שָׁם. הַכֹּמֶר שֶׁהָיָה אַחֲרָאִי תָּפַס אוֹתוֹ, אַךְ מִשֶּׁרָאָה שֶׁקְּלַסְתֵּר פָּנָיו דוֹמֶה לוֹ, לֹא הֲרָגוֹ אֶלָּא הִכְנִיסוֹ לְבֵית הַסֹּהַר. יוֹם אֶחָד עָלָה בְּדַעַת הָאַפִּיפְיוֹר לִבְחֹן אֶת חָכְמָתָם שֶׁל כְּמָרָיו. הוּא קָרָא לָהֶם וְאָמַר: אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת וּבְעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים אַתֶּם צְרִיכִים לָבוֹא וְלַעֲנוֹת לִי עֲלֵיהֶם. שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה: בְּאֵיזֶה זְמַן קָרָא הַתַּרְנְגוֹל וְנִשְׁמָע קוֹלוֹ בְּכָל הָעוֹלָם? שְׁאֵלָה שְׁנִיָּה: עַל אֵיזֶה פִּנַּת קַרְקַע זָרְחָה הַלְּבָנָה רַק לַיְלָה אֶחָד? וּשְׁאֵלָה שְׁלִישִׁית: אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁיו בְּלִבִּי? הַכְּמָרִים הָיוּ נְבוֹכִים וְהָלְכוּ לְבֵיתָם. כְּשֶׁרָאָה הַיְּהוּדִי אֶת הַכֹּמֶר עָצוּב שְׁאָלוֹ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעוֹת? וְהוּא סִפֵּר לוֹ. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי "אַל תִּדְאַג, אֲנִי אֵלֵךְ לָאַפִּיפְיוֹר וְאֶעֱנֶה לוֹ עַל הַשְּׁאֵלוֹת. הֲרֵי פָּנַי דּוֹמִים לְפָּנֶיךָ וְהוּא לֹא יַבְחִין.." בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָבַשׁ הַיְּהוּדִי אֶת בִּגְדֵי הַכֹּמֶר וְנִכְנַס לָאַפִּיפְיוֹר. שָׁאַל הָאַפִּיפְיוֹר: מָתַי קָרָא הַתַּרְנְגוֹל וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע בְּכָל הָעוֹלָם? וְהַיְּהוּדִי עָנָה: בְּתֵבַת נֹחַ, שֶׁכֵּן בְּתוֹכָהּ הָיָה כָּל הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל מִסָּבִיב נִמְחָה. הֵיכָן זָרְחָה הַלְּבָנָה לַיְלָה אֶחָד בִּלְבַד? וְהַיְּהוּדִי עָנָה: בְּקַרְקָעִית יָם סוּף בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁעָבְרוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָאַפִּיפְיוֹר הָיָה מְשֻׁעֲשָׁע מֵהַתְּשׁוּבוֹת וְעָבַר לַשְּׁאֵלָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר: "וּמַה אֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁו בְּלִבִּי?" וְהַיְּהוּדִי עָנָה בִּצְחוֹק: "אֲדוֹנִי חוֹשֵׁב עַתָּה שֶׁאֲנִי הַכֹּמֶר שֶׁלְּךָ, וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲנִי יְהוּדִי פָּשׁוּט"... הוּא סִפֵּר לָאַפִּיפְיוֹר מַה שֶׁקָּרָה וְהָאַפִּיפְיוֹר שִׁחְרְרוֹ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.