סיפורים אישיים
מצמרר: "אם אספר לה - הערב ייהפך לתשעה באב, לא לילה ראשון של חנוכה"
"הגעתי הביתה עם החלטה נחרצת. תפילות רותחות מלב דומע. הקפדה יתירה בהלכה, הידור מצווה ושיפור המידות - כל אלו יכולים רק להועיל. היה קשה, אך הישועה המפתיעה הגיעה בתוך פחות משנה: תאומים עם אור של תפילות". המונולוג המצמרר של אורי לא יותיר אתכם אדישים
- נעמה גרין
- כ"ד כסלו התשפ"ג
(צילום: shutterstock)בסיפור שלפנינו, המעובד מתוך 'האמנתי ואדברה', יש כדי להראות כי כאשר האדם עוצר ברוחו ומבליג, יזכה לישועה מופלאה מעבר לגדר הטבע.
"היינו נשואים 8 שנים, ועדיין לא זכינו לילדים", מספר אורי את סיפורו האישי המופלא, שמעובד מתוך 'האמנתי ואדברה'. "ניסיון הציפיה היה קשה ביותר והעמיד אותנו בפני אכזבות שוברות לב, עצב וייאוש. סגולות רבות ניסינו, ביניהם שתיית מיץ רימונים שנתלו בשבע סוכות, אכילת שקדים מרים ודודאים, נסיעות לקברי צדיקים.
"בין הסגולות ששמעתי עליהן היתה סגולה אחת מורכבת וכמעט בלתי אפשרית לביצוע. הסגולה היא, להדליק את נרות החנוכה בשמן זית מהסחיטה הראשונה מכל זית, על ידי יהודי שומר מצוות, וללא חשמל או אמצעי אלקטרוני. שמן זית שנסחט בבית בד קדום, ממש כמו בבית המקדש. את השמן היקר הזה צריך אחר כך לערבב בשמן זית רגיל.
"לא ידעתי אם להאמין או לא, אבל החלטתי לנסות את הסגולה. עדיין לא ידעתי כיצד, אבל בדבר אחד הייתי בטוח – לא אערב את אשתי בכל התהליך. גם במצב הנוכחי קשה לה, ואם לא אצליח להשיג את השמן, עוגמת הנפש שלה תהיה עצומה.
"לאחר בירורים רבים מי יכול לעשות את השמן בצורה המבוקשת, קיבלתי את שמו של מר אלימלך. מדובר ביהודי ערירי כבן שישים, שגר בבקתה המשקיפה להרי יהודה. אין בביתו טלפון, חשמל או מים. הוא חי מירקות ששתל בגינה ומעיזים, כבשים ותרנגולות שהוא מגדל ומקבל מהם ביצים, חלב וצמר ועוד. נסעתי אליו, הסיפור נגע לליבו והוא ניאות לעזור לנו, רק ביקש שאביא לו עשרה ק"ג של זיתים לשם כך.
"היתה זו משימה לא פשוטה. לקנות מסיטונאי כמות כה קטנה של זיתים, ובכלל, להגיע למקום נדרש רכב שטח. אבל מה לא עושים למען המטרה הנכספת. ייצור כמות קטנה של שמן בעבודה ידנית ארך כמעט יום תמים. כתישת הזיתים בכלים מיוחדים, הפרדת השמן מהמוהל (נוזל הנוצר מכתישת זיתים). העבודה היתה מפרכת, תהיתי לעצמי: מה אני עושה כאן למען השם? מה לא עשינו כבר כדי לזכות בילד? אוסיף גם את ההשתדלות הזאת לרשימה'…
"לפנות ערב הגעתי לביתי מותש, מלוכלך, עייף, אך מאושר. היה ברשותי בקבוקון קטנטן שמכיל נוזל צהוב ירקרק-כהה. הטמנתי את הבקבוק היקר על תכולתו הסגולית בוויטרינה, מאחורי החנוכיה.
"בערב פניתי בהתרגשות לוויטרינה, פתחתי את דלתות הזכוכית וחיפשתי את הבקבוקון היקר. להפתעתי הרבה, לא מצאתי אותו. הזזתי את כלי הכסף מכאן לשם, אולי בכל זאת ימצא את השמן היקר. חיפשתי בכל מקום אך לא מצאתי.
"אשתי הבחינה בחיפושיי והתעניינה מה אני מחפש. אמרתי, קצת בלחץ, שאיני מוצא את הבקבוק עם הפקק האדום ששמתי בוויטרינה. היא ענתה באדישות: 'אה, זה? ראיתי בקבוק מלא בנוזל עכור, כמו שמן מקולקל אחרי שבועיים בכיור הטיגון של פלאפל. חשבתי שהוא מקולקל ושפכתי אותו בכיור. למה אתה מחפש אותו? מה זה הבקבוק הזה?"
"כל המאמצים היו לחינם! הרגשתי שאני מתפוצץ! כמעט סיפרתי לה את כל המאמצים שעשיתי כדי לייצר את השמן היקר. ברגע האחרון הצלחתי לעצור את עצמי. ידעתי שאין לי על מי לכעוס. היא לא שפכה את השמן מתוך כוונה רעה. אם אספר לה מה שפכה באדישותה, יהיה כאן הערב תשעה באב. לא לילה ראשון של חנוכה...
"בכוחות איתנים, שאיני יודע מהיכן שאבתי, ניגשתי להכין את הפתילות ואת השמן בבזיכים. שתקתי. בעיקר מתוך פחד שאם אדבר המילים יפרצו ללא שליטה. לא רציתי חלילה לפגוע באשתי. 'אני יוצא, אחזור להדלקת נרות', הצלחתי לומר ויצאתי מהבית בסערה.
מה היה כתוב בפתק שנפל מהחנוכיה? לא תאמינו
לאחר הדלקת החנוכיה: אלו פרקי התהילים הסגוליים
"הלכתי ברחובות העיר. סביבי אנשים ממהרים להשיג צורכי מצוה, והבל חם של סופגניות עולה מן החנויות. הלכתי במהירות ולא ידעתי לאן, מבולבל ועצוב, מרוסק לחלוטין, נכנסתי לבית כנסת תימני קטן. 'אף אחד לא מכיר אותי פה', ידעתי. שם הוא נשבר לרסיסים ובכה כמו ילד קטן: 'למה, ריבונו של עולם? מה אתה רוצה ממני? מה כבר רציתי? רק בקבוק קטן של שמן זית. פך שמן טהור. אני רוצה סגולה לבנים. הבה לי בנים! המפתח של החיים בידך. רק אתה מסוגל להושיע. לא אלימלך. לא השמן. רק אתה'.
"היתה זו תפילה משיברון לב. לא ידעתי איך אני חוזר הביתה, לערב נוסף קשה מנשוא. היתה לי תחושה ברורה שהקדוש ברוך הוא. רק הוא לבדו ואין זולתו.
"השעה התאחרה. יצאתי מבית הכנסת הקטן עם כוחות מחודשים, ומיהרתי לביתי. 'אמנם אדליק היום נרות עם שמן זית מהסופרמרקט, אבל אין ספק שההדלקה הזאת תעלה לרצון!', ייחלתי בכל לב.
"הגעתי הביתה עם החלטה נחרצת. תפילות רותחות מלב דומע. הקפדה יתירה בהלכה, הידור מצווה ושיפור המידות - כל אלו יכולים רק להועיל. מעכשיו, את הזמן שהקדשתי לעשיית הסגולות אקדיש לעשיית חסד. אין ספק שזה רצונו יתברך.
"לסיפור יש סוף טוב", מסיים אורי את דבריו. "תוך פחות משנה נולדו לנו תאומים. 'אלו ילדים עם אור של תפילות', אומרים לנו תמיד בני משפחה וידידים, ואני מהנהן בראשי ומחייך. רק היושב בשמיים יודע, לְמָה אני מתכוון"…
ראוי לזכור את דברי האר"י הקדוש כי בשעת ההדלקה מתגלים 13 מידות הרחמים כמו בעשרת ימי תשובה, ויש להתפלל שנזכה לכך שיושפעו עלינו. עוד אומרים רבותינו כי בחצי שעה הראשונה שאחרי ההדלקה שערי השמים פתוחים. הבה ננצל את הזמן הסמוך להדלקת הנרות, נרבה בתפילה מעומק הלב ונזכה לראות ישועות וניסים גדולים.
באדיבות אתר 'דרשו'.