התעורר ממוות של חמש דקות והחל לצעוק: 'אמא, את פה? איפה הכיפה שלי?'

שלום דב בער חלה בילדותו במחלה של שריר הלב. 

כשהיה בכיתה ה', בבוקר אחד רגיל של חופשת פסח - התעורר בבוקר כשהוא חש שלא בטוב. "כמה דקות אחרי זה איבדתי את ההכרה לכמה שניות", הוא משחזר בראיון ל'ווינט'. אביו לקח אותו לקופת חולים - שם קבעו שהוא סובל מחוסר נוזלים, ושחררו אותו לביתו. אמו הכינה לו מיד מרק צח והוא אכל, אך כשסיים לאכול - איבד שוב את ההכרה. 

"כשחזרנו למרפאה אמרו שיש לי קריסת מערכות. הדופק שלי ירד ל-22 ומיד העלו אותי על אמבולנס".

ביציאה מערד - החובשים נחרדו. מכונת הלב הראתה קו ישר למשך חמש דקות רצופות, והחובשים החלו לתת מכות חשמל. "אמא שלי אומרת שלא הגבתי למכות החשמל, ושהפרמדיק בא למושב האחורי לומר לה שהם ניסו הכול - אבל לא מצליחים להחזיר אותי".

הפרמדיק היה בהלם ואמר: "לפני כמה דקות היית בגן עדן"

באותן חמש דקות, חווה יונה מוות קליני וכך הוא מתאר את החוויה המדהימה: "אני זוכר שנפתח מולי עולם יפה שלא הייתי בו אף פעם. גינה מלאה בפרחים, בכל הצבעים ומכל סוג, עם אור לבן בוהק שמגיע מלמעלה, ואני הולך שם בביטחון. 

"היו כמה מדרגות שירדתי בהן, ולידן עמדה דמות של רבי - גדול ממני. זיהיתי אותו כרבי מלובביץ'", אמר יונה, שהוא בן למשפחה של חב"דניקים. ראיתי את הפנים שלו זורחות מולי והוא מניח לי יד על הכתף ואומר לי: 'שלום דב, הכול יהיה בסדר איתך'. הרגשתי את החום של כף היד שלו, הוא הרגיע אותי. הייתי שם ואז התעוררתי, וראיתי בבת אחת את התקרה של האמבולנס. חזרתי לחיים".

פתאום שמעו אותו בוכה. 

"שלום דב בער התעורר לפתע והתחיל לצעוק: 'אמא, את פה? איפה הכיפה שלי?'. באותו רגע הפרמדיק היה בהלם ואמר: 'לפני כמה דקות היית בגן עדן. איך חזרת כל כך מהר?'".

כשנשאל כיצד התייחסו לניסיון הזה בביתו, השיב שלום דב בער שהכל סובב סביב האמונה. "אנחנו אנשים מאמינים, וככה אנחנו מתייחסים לזה היום בבית".