מה חושבת היהדות על יין - טוב או רע?

שלום וברכה מורי ורבותי!

יין, זה טוב או רע?

שתיית יין, מעידה על אופי חיובי או על אופי שלילי? גורמת לטוב או גורמת לרע?

מצד אחד אנחנו אומרים בפסוק: "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן" (תהלים קד, טו).

מצד שני הכתוב אומר: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי לא, ו).

הגמרא לומדת מזה שיין מביאים לאבלים לשתות, שישכחו מהאבל שלהם. יין מביאים למי שהתחייב מיתה על ידי בית דין אחרי שעבר עבירה חמורה, בגלל שאנחנו רוצים שתטרף עליו דעתו.

אבל מה זאת אומרת? הגמרא במסכת ברכות (נ"ז ע"ב) אומרת שאדם שחלם על כך שהוא שותה יין, זה יכול להיות חלום טוב וזה יכול להיות חלום רע, זה מאוד תלוי. אם הוא צדיק, זה חלום טוב. אם הוא רשע, זה חלום רע.

מה זאת אומרת?

שימו לב טוב!

כאשר צדיק שותה יין, הוא גורם לעצמו להיות פחות ביישן, פחות עם מחיצות ולהוציא החוצה את כל מה שיש לו. ה'כל מה שיש לו' הוא אך ורק טוב. נכנס יין – יצא סוד (סנהדרין ל"ח ע"א), הסוד שלו הוא סוד חיובי.

אבל כאשר הרשע שותה יין, גם אצלו נכנס יין יצא סוד, אבל אוי ואבוי לכל אחד מאיתנו והסוד שלו. לרשע יש הרבה ממה לחשוש והרבה מה לשכוח, היין עוזר לו לשכוח, ואז הוא מגיע הם הביטחון העצמי המסוכן שלו והורס חיים של אנשים אחרים.

הצדיק לעומתו לא רוצה לשכוח שום דבר, להיפך, הוא רוצה שלא לשכוח, טוב לו, הוא נהנה מכל רגע, אין לו נקיפות מצפון, היין בסך הכל גורם לו לדבר ברור יותר, להוציא החוצה את השבח והתהילה שלו לבורא העולם ולכל הסובבים אותו בגלל שהוא כבר חש שאין לו את הבושה הטבעית שגורמת לו שלא לומר לאנשים בפנים את הדברים החיוביים שהוא חושב עליהם.

ביין, יש שני דברים שאמורים להפוך אותו למוצלח. קודם כל יש את הרמה של מי ששותה אותו, ודבר שני, יש את הכמות של אותו אדם ששותה. ככל ששותים יותר, הופכים להיות אנשים אחרים לחלוטין.

מי ששומר על שני הכללים הללו, יש לו את הזכות לקיים את הפסוק:  "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ".

ברוכים תהיו!