אהוד בן גרא: קווים לדמותו של השופט השני בישראל

אהוד בן גרה היה השופט השני בתקופת השופטים, והוא משבט בנימין.

בני ישראל חטאו לה' ובעקבות מעשיהם הרעים נענשו ושועבדו לעגלון, מלך מואב, ששלט מעבר לירדן המזרחי. "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'; וַיְחַזֵּק ה' אֶת-עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב עַל-יִשְׂרָאֵל, עַל כִּי-עָשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (שופטים ג', י"ב).
עגלון יחד עם בני עמון ועמלק חוצים את עבר הירדן, נלחמים בישראל וכובשים את יריחו.
בני ישראל היו משועבדים לעגלון במשך 18 שנים בהם הוא גבה מהם מיסים.

לאחר שעבוד של 18 שנה, זועקים בני ישראל לה' להושיעם. "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי") שופטים ג', ט"ו).

אהוד בן גרא יוצא בראש משלחת המיועדת, כביכול להביא למלך מואב את מנחת המיסים, כאשר הוא מחביא תחת ירכו הימנית חרב פפיות שהכין.

"וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב, וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת--גֹּמֶד אָרְכָּהּ; וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו, עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ. וַיַּקְרֵב, אֶת-הַמִּנְחָה, לְעֶגְלוֹן, מֶלֶךְ מוֹאָב; וְעֶגְלוֹן, אִישׁ בָּרִיא מְאֹד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְהַקְרִיב אֶת-הַמִּנְחָה; וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעָם, נֹשְׂאֵי, הַמִּנְחָה" (שופטים ג', ט"ז-י"ח).

בכניסתו של אהוד בן גרא לארמון הוא שולח את המשלחת שנשאה את מנחת המיסים חזרה לארץ ישראל ונכנס לבדו לארמון מלך מואב.
בכניסתו לארמונו של מלך מואב, השומרים בודקים רק את ירכו השמאלית שעליה היה מקובל להסתיר חרבות. אהוד בן גרא, שהיה שמאלי, הסתיר על ירכו הימנית חרב פפיות.
אהוד בן גרא נמצא לבדו עם מלך מואב ואומר לו כי יש לו דבר נבואה לומר לו וזאת בכדי לגרום לעגלון לקום מכיסאו על מנת שיוכל להורגו.
ברגע בו עגלון קם מכיסאו אהוד בן גרא שולף ביד שמאל את החרב והורג את עגלון.

אהוד בן גרא נס, וכשהוא מגיע להר אפרים הוא תוקע בשופר, כדי לגייס את בני ישראל למלחמה כנגד המואבים. בני ישראל הורגים כעשרת אלפים חיילי מואב וכובשים את מעברות הירדן. לאחר הניצחון שורר שקט של 80 שנה.

תוכלו לצפות כאן ברב אליהו עמר בשיחה מעניינת על השופט, אהוד בן גרא.