הקונקורנט כיסה את בלון הפרסום הענק ב’ענן’ של בלונים

מעשה מצער אירע בתערוכת רהיטים בה השתתפו חברות מובילות בתחום הריהוט. ראובן, בעל אחת החברות, הפיק רעיון פרסומי מעניין, על ידי הפרחת בלון ענק מימדים, עם כיתוב חברת הרהיטים שלו. הבלון מרהיב העין אכן משך את תשומת ליבם של באי התערוכה, וראובן החל לדמיין את המוני הלקוחות שעומדים לגדוש את העסק שלו...

לא עברו שעות רבות, והנה מאות בלונים פרחו ויצרו מעין 'ענן' של בלונים צבעוניים מתחת ל'כדור הפורח' הגדול שיצר ראובן... מי עמד מאחורי העלילה הזדונית? - שמעון, המתחרה הגדול של ראובן.

וכעת בא ראובן ותובע את חבירו: 'הפרסומת עלתה לי ממון רב, וכיסוי הבלונים שלך, חשובה כיריית חץ שפוצצה את הבלון שלי... ומשכך, שלם תשלם לי את מלוא ההוצאות!' ומה משיב שמעון? - 'וכי אוויר השמיים שייך לך?! בשלמא אם היית מפרסם בשלטי חוצות, והייתי מכסה את הפרסומות שלך, היינו שומעים תביעה, אך השמיים - שמיים לה', ואינם שייכים לך'...

עם מי הדין?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

בודאי ששמעון נהג ברשעות, ועבר על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', שכן ברור שאם היו מחבלים לו בפרסומת שהשקיע בה רבות היה מצטער מאוד, ונאמר ברמב"ם (הל' דעות ו'-ג'): 'מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר ואהבת לרעך כמוך, לפיכך צריך לחוס על ממון חבירו כאשר הוא חס על ממון עצמו'.

אך כשדנים בנוגע לחיוב תשלומין, מן הדין לא ניתן לחייב את שמעון.

אמנם, שנינו בשו"ע (חו"מ סי' ש"ע ס"ה) שעני המנקף (החותך) בראש עץ הזית זיתים (של שכחה), ונפלו הזיתים לארץ טרם נטלם בידו וזכה בהם, אזי אם בא אדם אחר ונטלם, הרי זה גזל מדברי חכמים, שאף על גב שהעני לא עשה מעשה קניין בזיתים ואין בלקיחתם גזל גמור, מכל מקום מפני דרכי שלום תיקנו חכמים שאסור ליקח את הזיתים שמסק. אך אין מכאן ראיה לענייננו, כי אי אפשר לומר ששמעון לקח לעצמו את ממון חבירו, וכמו כן הוא גם לא הזיקו, אלא רק הסתיר את הפרסומת שלו.

עוד יש לציין לתשובת ה'דברי מלכיאל' (ח"ג סי' קנ"ז), שדן אודות ראובן ששיווק שתייה מתוקה, לאחר שהוציא הוצאות רבות להשגת רישיון ממשרד הבריאות, ועל גבי הבקבוקים הדביק תוויות עם כיתוב רישיונו. והנה, קם שמעון ואף הוא החל לשווק שתייה מתוקה, כאשר על גבי בקבוקיו מתנוססות אותן תוויות, כשל ראובן... ראובן תבעו לדין, ופסק ה'דברי מלכיאל' שצריך שמעון לשלם לראובן עבור הוצאות רישיון התוויות. אך ברור שגם מקרה זה אינו נוגע כלל לשאלתנו, כי שם שמעון 'אכל' את חסרונו של חבירו (כלומר הוא השתמש בפטנט ששייך לראובן), ואילו כאן שמעון לא נגע כלל בשל חבירו.

ובכל זאת - סיים הרב יצחק זילברשטיין - אם שמעון שומע בקולנו, נאמר לו 'כדאי לך מאוד לשלם או לכל הפחות להתפשר עם ראובן, כי בשמיים משלמים יקר יותר'!...    

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.