סיון רהב מאיר עם המצוות שאולי לא חשבתם שהן מצוות

הפרשה שקראנו השבוע היא הפרשה שמכילה יותר מצוות מכל פרשות השבוע. פרשת "כי תצא" כוללת לא פחות מ־74 מצוות. כלומר, יותר מעשרה אחוזים מכל התרי"ג (- 613) מופיעים השבוע. הפרשה עוסקת בשלל תחומים שונים ומגוונים בחיינו: מלחמה ולשון הרע, גירושים וריבית, חקלאות וקבורה, מסחר וציצית.

אני רוצה להתעכב על שלוש מצוות שמופיעות בפרשה, ובדרך כלל לא זוכות לתשומת לב. אף אחד לא מפגין בגללן, אף אחד לא יוזם משבר קואליציוני. אלה דברים שביומיום לא נחשיב דווקא אותם כמצוות, אבל התורה מקדישה להם השבוע מקום רב:

• "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" – בחנוכת בית נהוג לקבוע מזוזה, לא מעקה. מי מתייחס ברצינות למעקה של בית? אנחנו לא רגילים לתפוס את כללי הזהירות הבסיסיים כמצוות, אבל לשים מעקה, להתקין סורגים, לבדוק אוויר בגלגלים או לחגור חגורת בטיחות – כל אלא אינן המלצות, אלא מצוות קדושות. הרמב"ם מסביר כיצד ממצוות מעקה אנחנו לומדים להיזהר בכל דבר ברשותנו שעלול להזיק לאחרים, חלילה.
• "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" – התורה מפרטת כמה חשוב להשיב אבדה לבעלים, עד כדי כך שאם נראה חפץ נטוש – פשוט לא נוכל להתעלם ממנו. אם ראינו סלולרי זרוק או תיק או ארנק שנשכחו, אסור להסב מבט. אי־אפשר להתעלם.
• "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן... בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" – הלנת שכר אינה מושג מודרני. זהו מאבק עתיק, לשלם לאדם בזמן על העבודה שביצע, ולא בשוטף פלוס נצח.

לשים מעקה, להשיב אבדה, לשלם שכר. כמה פשוט, כמה לא מובן מאליו.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".