איך מתמודדים עם ילד שסחט הבטחה מאביו שלא כדין?

שלום וברכה מורי ורבותי!

שבוע טוב ומבורך!

ובדקות היקרות והמדהימות של חינוך הילדים שלנו, או ליתר דיוק חינוך ההורים כמובן.

שימו לב טוב, הנה שאלה שלכם!

יצאתי עם ילדיי לחנות הנעליים, רכשתי לכל אחד את מה שמראש סיכמנו שמגיע לו והוא צריך: לזה נעלי שבת, לזה נעלי חול, כל אחד קיבל את מבוקשו.

לאחד היו מגיעים נעלי שבת, אבל הוא רצה מאוד גם נעלי חול.

אנחנו לא רוכשים סתם, לא בגללי יש או אין כסף, אלא בגלל שכל ילד צריך לדעת שרוכשים לו את מה שמגיע לו והוא צריך באמת ולא סתם דברים מיותרים.

אבל ישב לי אחד הילדים על הגרגרת ואמר: "אבא אני רוצה את הנעל הזו!", "חטאתי" אומר האבא "ואמרתי לו בסדר".

לאחר מכן כאשר התעשתתי באתי ואמרתי: "סליחה! לא מגיע לך הנעל", הוא אמר לי אבל: "אבל אבא, אתה אמרת כן". אמרתי לו: "נכון שאמרתי כן, אבל לא התכוונתי לכך וזה היה מתוך לחץ".

מגיע אלי האבא ושואל: "מה אני עושה עכשיו? מצד אחד אמרתי, מצד שני לא מגיע לו, מצד שלישי הוא אשם בכך שאמרתי כי הוא דחק אותי והלחיץ אותי באחת משעותי הקשות, זה לא נקרא שאמרתי...".

מורי ורבותי, שימו לב טוב!

יש לנו הזדמנויות מעטות בחיים להראות לילדים שלנו עד כמה מילה צריכה להיות מילה ועד כמה אמת זה דבר שלא ניתן לפרשן או לסובב או לעגל קצוות.

תשעים ושמונה אחוז של אמת הם מאה אחוז של שקר!

כי אמת צריכה להיות אמת במאת האחוזים, אין כזה מושג אמת שלא נכונה בדברים מסוימים או ברגעים מסוימים, אמת היא מוחלטת ואבסולוטית. אתה בתור אבא שהוציא בטעות ובטעות חמורה את המילה הזו מפיו, אמור להבין שעם כל הכבוד וההערכה לשווי הנעל, עם כל הכבוד וההערכה עד כמה היא מיותרת, לאחר שהמילה הזו יצאה מפיך, יש לך את ההזדמנות להוכיח לבן שלך עד כמה עומדים אחר המילים שלנו.

תקרא לבן ותאמר לו: "יקירי! הנעל לא מגיע לך בשום פנים ואופן. זה מיותר וזו הוצאה שאני לא אמור לעמוד בה, אבל מכיוון שהמילה הזו יצאה מפי אתה תקבל את הנעל למרות שנעשה הדבר שלא כדין ואני מבקש ממך מכאן ואילך לא להלחיץ אותי ברשות הרבים, כי אתה רואה שאני מאבד את דעתי".

מילה זו מילה, וזה אחד מהדברים שילד אמור ללמוד מאבא שלו דווקא ברגעים הקשים הללו, וזו הזדמנות, והזדמנות צריכים לחבק ולנשק ולפרוס את הכנפיים ולגדול ולגדל את הבית מעלה מעלה בתורה וביראת שמים טהורה.

ברוכים תהיו!