אבא, הבנתי מה אתה רוצה ממני

הי, אבא יקר שלי,

כן, זאת אני,

אני יודעת לא דיברנו הרבה זמן...

מצטערת, הלכתי קצת לאיבוד בתוך עצמי,

חיפשתי משהו שלא קיים, אפילו לא בתוכי.

אני מקווה שתבין, עברה עלי תקופה לא פשוטה,

היא הייתה עמוסה ומבולבלת מאד.

ניסיתי להבין מה רצית לומר לי אז,

ניסיתי להתקרב אליך, אולי קצת להתחזק יותר.

אבל לא מצאתי את הזמן לזה...

הייתי עסוקה בלרדוף אחרי החלומות שלי...

אחרי ההנאות שלי - חברות, קניונים, מסעדות ובילויים.

ואז, לפתע, הגיעה הקורונה הזאת, ולקחה את הכל.

מסתגרים בבית, אפילו לא יצאתי להשתזף קצת באור השמש,

לא הספקתי לנשום את ריח האביב.

אבא, סליחה, סליחה שהבנו באיחור... אני רק מקווה שזה לא מאוחר מידי.

עכשיו אני מבינה - זה הזמן, להתפלל, לבקש, להתחזק.

להיות קרובה אליך באמת.

לעשות חשבון נפש עם עצמי.

עכשיו אני מבינה שבעצם הכל שטויות... כל התאוות האלה... מה יצא לנו מכל זה?!

אני כבר לא זוכרת את טעם השוקולד והגלידה של אתמול,

וגם לא את החופשה האחרונה שהיתה לא מזמן.

אוקיי, מסקנות זה טוב ויפה, אבל אנו חיים בעולם של מציאות, ולא של דמיונות וחלומות.

אז אבא, אתה יכול להיות רגוע ולחייך שם למעלה,

הבנתי מה אתה רוצה ממני, בעצם מכולנו.

מבטיחה שאהיה טובה יותר!

באהבה, הבת שלך.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.