כדי להגיע למקום שנרצה להיות בו, דרושה רק פסיעה קטנה ודי

דמיינו אדם באמצע יער עבות.

היער חשוך, חיות טורפות מסתובבות בו, והאיש רוצה לחצות את היער במהרה ולעבור לצד שני, אבל משהו דוחק בו ועוצר אותו.

הוא נשאר במקומו, לא מושיט את רגלו.

האם יוכל לעבור לצד השני?

לא!

מדוע?

כי הרגל לא עושה אפילו פסיעה קלה, היא לא מוכנה לזוז קדימה, לנוע.

אם הרגל לא תזוז, הוא יישאר שם.

כדי להתקדם, הוא חייב לעשות תנועה אחת קטנה, לפחות תנועה אחת. ולו קטנה ביותר.

כל עוד לא יעשה את התנועה הזו, הוא לא יצליח לזוז ולנוע. לא יצליח להתקדם.

* * *

כולנו רוצים להתקדם בחיים.

מחליטים להתחיל דיאטה, לפתוח בריצה, להתחיל ללמוד בכל יום שעה, להגיע אל ההורה המבוגר בכל יום ויום.

כל עוד לא נעשה פסיעה קטנה, לא נצליח להתקדם.

רק אם נפסע קדימה פסיעה קלה – נוכל להגיע לפסיעה גסה, להמשך, לאיזה מקום ממשי.

כדי להגיע לא צריך הרבה, רק להפסיק לדרוך במקום, להרים רגל ולהתקדם פסיעה אחת.

פסיעה אחת קטנה תביא אותנו אל המקום שחפצנו בו.

רק פסיעה קטנה

ודי!