סיון רהב מאיר: הלוואי שבתקופה החדשה כולם ירגישו שסופרים אותם

מזל טוב, בשבת התחלנו לקרוא את ספר במדבר. הוא מתחיל במפקד של האוכלוסייה. עוד מפקד. רש"י מסביר בתחילת הספר למה שוב ושוב אלוקים מונה וסופר אותנו. זה קרה אחרי יציאת מצרים, אחרי חטא העגל וגם עכשיו, עם הקמת המשכן. וכך הוא כותב: "מתוך חיבתם לפניו - מונה אותם כל שעה".

כשאוהבים, סופרים שוב ושוב את האוצר שיש לנו. נותנים תשומת לב לכל אחד מחלקיו היקרים.

רבים מרגישים שלא סופרים אותם כעת. כל מגזר בישראל - חילוני, דתי, שמאלני, ימני - מרגיש שהוא־הוא המיעוט הנרדף, שהוא נרמס. גם העצמאים מרגישים שקופים, וכך גם רבים מההורים, המורים, הקשישים ועוד.

אלוקים מונה אותנו שוב ושוב, לא כי הוא לא יודע את כמה אנחנו, אלא מתוך חיבה. מתוך רצון לתת יחס לכל אחד, לתת לו תחושה שהוא חשוב. אתה לא עוד מספר בסטטיסטיקה, אתה אישיות. יש לך מקום.

הלוואי שהתקופה החדשה - סוף הקורונה ותחילת ממשלת האחדות - תעמיק את התחושה הזאת גם פה. שכולם ירגישו שיש להם ייצוג, שהקול שלהם נשמע, שסופרים אותם, מתוך חיבה.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".