בחזרה לשגרה: איך מסכמים 7 שבועות עם ילד מיוחד בבית?

הבוקר קמתי מוקדם יחסית לתקופה, לתת לאיתן מיכאל לשתות
כי הוא חזר היום לבית הספר...
אבי לוקח אותו, כי עוד אין הסעות.
אז איך מסכמים
7 שבועות
עם ילד מיוחד
בבית?
1. מסתכלים לכאב בעיניים, מבינים שזאת המציאות, וצריך להתמודד איתה, וכדאי להתמודד בשמחה.
2. כשהרגשתי שנגמרו לי הכוחות, וממש בא לי שייקחו אותו ממני, הסתכלתי בעיניו, במבט המבין, והבנתי, שאין לו אף אחד אחר בלעדיי בעולם שכה אוהב אותו, אז עם כל הקןשי, הוא יהיה איתי לעולם.
3. יצרנו זמן איכות יחד, בזמן ההאכלה שלו, דברנו, סיפרתי לו סיפורים, העלינו מטוסים לשמיים, והתגלגלנו מצחוק.
4. בכל התקופה הזאת הוא לא זז ממני, בבישולים, בכביסות, בסלון ובכל מקום, אני מאמינה שהמוח קולט הכל ובשלב מסויים אשמע ממנו האם התנהגתי כראוי:)
5. כל חיוך שלו, אושר גדול שלנו
6. כל קול שהוא מוציא, התרגשות מטורפת
7. פיתחתי שרירים בידיים
8. למדתי ששקט של ילד, זה כאב גדול, תשמחו בצעקות שלהם
9. הבנתי עד כמה חיינו תלויים על בלימה, איך יש דברים שלא בשליטתנו, וכמה צריך ענווה בחיים
10. תודה על הזכות לגדל ילד כזה מתוק, לאהוב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר, לתת מעצמך בלי לחשוב, רק לתת ולתת, זה ממלא, מעצים, נותן הרגשה מופלאה.

הלוואי וכולנו נחזור לשיגרה בריאה
יום טוב,
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.