חשבנו שאנחנו יודעים מה טוב בשבילנו. אז חשבנו

חשבנו...

חשבנו שאנחנו מנהלים את הזמן שלנו.

חשבנו שאנחנו מתכננים תוכניות לעוד חודש או שנה .

חשבנו לנסוע, לקנות, ללמוד.

חשבנו שאנחנו יודעים בדיוק מה טוב בשבילנו.

חשבנו שהחיים הם הנאות, טיולים ובילויים.

חשבנו שחשובים יותר הזיכרונות, ושכחנו את העוונות.

אז חשבנו...

והוא הגיע, השליח.

יצור זעיר, לא נראה בעין אנוש,

דמוי כתר כזה ששמים על הראש.

הזכיר לנו שיש מלך, מנהיג לעולם,

והוא שולט ומחליט על כולם.

הוא נתן לנו ספר חוקים, איך לחיות ולקיים מצוות אלוקים, אבל אנחנו חכמים וגיבורים גדולים - ועושים מה שאנחנו חושבים...

אז השליח נשלח. אף אחד לא רואה אותו, וכולם פוחדים ממנו.

התחלנו לשמור נגיעה מכולם,

אפילו שבת זה כבר לא סוף העולם.

הבנו שאין כבר משמעות לחיים,

וכל מה שצריך - זה לקיים דברי אלוקים חיים.

כי בסוף היום, אחרי בידוד בבית, נשארים לבד עם המחשבות,

נשארים לבד עם מה שהצלחנו לבנות.

אם בנינו אמונה ובטחון, נרגיש חיים.

זה לא סוף העולם, צריך לשמור ולהיזהר והפחד דופק, אבל בסופו של דבר - נרגעים. זה יעבור!

אם שכחנו את האמונה בבורא, אם איבדנו את הביטחון בה' - אז נשאר לבד, עצובים, כואבים, דואגים ובעיקר פוחדים...

אז נכון שהמצב באמת לא פשוט, אבל צריך להחזיק חזק, להבין שככה, במצב שאת נמצאת, זה הכי טוב - בשבילך!

כן, קשה ולא פשוט, העיניים זולגות  דמעות, אבל זה רצון ה', וכך, במצב הזה, הוא רוצה שנעבוד אותו.

תודה, אבא, תודה על הכל!

תודה שזה המצב ולא גרוע יותר.

מצפה לגאולה ברחמים.

לרפואה שלמה ובשורות טובות ניתאי בן פריאל בתוך שאר חולי ישראל.