ויהי אחרי הבחירות: מה תפקידנו כעת, עם פרסום התוצאות הסופיות?

יהודי הנאמן לדבר ה', וניגש לקדש שם שמים בקלפי, אינו חרד ומתוח לראות את תוצאות הבחירות הסופיות. ההצבעה בבחירות אינה למען התוצאה.

במסכת בבא בתרא מלמדים אותנו רבותינו כיצד עלינו לתת צדקה. "חסד לאומים חטאת", אומר הכתוב, ללמדנו שכאשר נוכרי נותן צדקה, הוא רוצה להשיג מזה דבר מה, ואם הוא לא משיג את מבוקשו הוא מתחרט על הנתינה. לעומת זאת, יהודי הנותן צדקה, גם אם הוא נושא תפילה שהנתינה תעמוד לזכותו, כמו: 'על מנת שיחיה בני", אם בסופו של דבר תפילתו אינה נענית, אין הוא "מהרהר אחר מידת הדין", כלשון רש"י שם, ובוודאי אינו מתחרט על הנתינה, ביודעו כי מצוות הצדקה עומדת וקיימת לעד, גם אם בפועל אין הוא רואה בעיני הבשר שתפילתו התקבלה.

זו הגישה היהודית מאז ומעולם. אנחנו את המצווה עלינו עושים, כאשר התוצאות אינן קשורות אלינו.

היוזמות המבורכות בישיבות רבות, שקבעו סדרי לימוד דווקא באותן שעות "מסקרנות", בהן מתפרסמים מדגמי התקשורת, להשריש בקרבנו כי אין לנו קשר לתוצאות, אלא רק למעשים. אנחנו את שלנו עשינו, ומכאן ואילך נותר לנו להמשיך ולהתפלל למען ציביונה היהודי של המדינה.

כך אומרים הכהנים בסיום ברכתם: "ריבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה עמנו כמו שהבטחתנו". בשעה שהמוני אזרחי ישראל יתעסקו בתוצאות, בפרשנויות, בניתוחים וניחושים, יהדהד קול התורה ברמה לתפארת עם ישראל.