על איזו דירה אמר הרב שטיינמן זצ"ל: "זו דירה נאה שמרחיבה דעתו של אדם"?

פעם ישבו בני עליה מול שולחנו של מרן ראש כל בני הגולה, רבינו אהרון יהודה לייב שטיינמן, זכר צדיק וקדוש לברכה.

ולמדו יחד את דברי הגמרא הקדושה (ברכות נ"ז ע"ב) "דירה נאה וכלים נאים ואשה נאה, מרחיבין דעתו של אדם".

שאל אחד מהתלמידים, ולא סתם: "כבוד הרב! מה זו דירה נאה שמרחיבה דעתו של אדם? האם תוכל להעניק לנו דוגמא בכדי להבין איך נראית דירה יפה שגורמת לאדם שדעתו תרחב עליו?".

הרב שטיינמן הסתכל ימינה ושמאלה על קירות ביתו, ומדובר בקירות של בית שכבר הצבע אזל מהם, לא היית יכול לראות על קירות ביתו של הרב שטיינמן באיזה צבע מדובר, מדובר בתערובת צבעים של דורות.

ואז הוא אמר: "נראה לי שהבית הזה הוא נקרא דירה נאה שמרחיבה את דעתו של אדם".

מורי ורבותי!

כל אחד מאיתנו יכול לדמיין לעצמו את בית המלון הגדול והאיכותי בו הוא היה רוצה להתגורר, כל אחד מאיתנו יכול לדמיין את דירת הפאר, אבל באותה מידה כל אחד יכול גם להרוס את חייו ולומר לעצמו: הדירה הזו לא בשבילי, היא רעה, היא מכוערת, רע לי וקשה לי בה", והוא יהיה צודק במאת האחוזים.

אף אחד לא יעניק לו ביטוח לחיים שלווים ומאושרים.

לעומתו, יכול להיות מרן הרב שטיינמן בדירה מכוערת הרבה יותר, מטה ליפול, ולהיות שמח ומאושר ולומר: "זו הדירה היפיפייה".

ההבדל הוא הבדל של הסתכלות, אבל בעצם ההבדל הוא הבדל של חיים.

אם כל אחד מאיתנו יסתכל על החפצים האישיים שלו, על הדירה שלו, על האשה והילדים אותם העניק לו הקדוש ברוך הוא ויאמר: "הם המדהימים ביותר בעולם, הטובים ביותר בשבילי, ואין שלמות גדולה מזו", הרי שהוא יזכה באמת להרחבת הדעת ולחיים מאושרים ואמיתיים וטובים.

לעומתו, אם הוא תמיד יתלונן וימצא את מה שחסר לו, ויסתכל על האחרים שיש להם את מה שאין לו, ותמיד יבדוק את הפערים בינו לבינם, הרי שהוא קובר את עצמו בחייו, וחייו אינם חיים.

גדולי ישראל ידעו בעינם הגדולה להנות מהמצב, ממה שיש, ולהתפתח ולשמוח שמחת עולם.

בהצלחה רבה לכולנו,

וברוכים תהיו!