קוראים לי איתן מיכאל לוי, ואני בן שמונה וחצי

שלום

קוראים לי איתן מיכאל לוי

ואני בן שמונה וחצי

נפגעתי במוחי לפני 6 שנים

בתאונת דרכים.

אני רוצה לספר לכם

שאני שומע את אמא שלי

אומרת פעמים רבות

"אין כמו השיגרה"

" תודה לה' שיש עבודה,

שיש למה לקום בבוקר, תודה על הבריאות"

לא תמיד קל לה לצאת לעבוד

היא קמה מוקדם בבוקר

כדי להחליף לי טיטול

להאכיל אותי

לפעמים גם להחליף לי בגדים

כי הם נרטבו מהרוק שלי.

היא מורחת עלי קרם גוף

מפזרת בושם

ואז ההסעה מגיעה.

אני רואה כמה קשה לה לעזוב אותי

ולהמשיך את היום.

אני יודע כמה היא מחכה לי שאחזור מבית הספר.

אבל היא גיבורה

עובדת הרבה

מקדמת דברים

והכל עם צביטה בלב.

אבל היא יודעת להגיד תודה על הרבה טוב שיש לה.

ו..וואלה, היא צודקת.

אין כמו שיגרה, שאתם בריאים, מלאים בעשייה.

אתם הולכים? תגידו תודה, כי אני לא

אתם אוכלים לבד? וואו, איזה יופי. כי אני לא.

כואב לכם משהו ואתם יכולים לבקש עזרה? 

כייף לכם. כי אני לפעמים סובל ולא יכול לצעוק ולקרוא לאבא ואמא...

אתם מדברים

אתם זזים

אתם מתקלחים לבד

שירותים לבד

מעיפים זבוב טורדני

בולעים את הרוק

אוכלים לא רק טחון...

כי אני לא

משחקים עם הילדים שלכם... תתרגשו.. 

אני רק משקיף על אחיותיי מהספה.

אני מתרגש כשאני מצליח להוציא קול

להזיז אצבע

כשאמא מבינה אותי

כשאחיותיי מתייחסות אלי.

ואני אומר תודה שאני קיים.

אז אין כמו השיגרה כדי להודות על 

הדברים הקטנים

אך הגדולים

יום טוב

איתן מיכאל לוי

ריעות לוי

רמלה

אפשר לשתף בשמחה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן